<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>תגובות לפוסט: &#34;לאן הערב? &quot;מנצ&#039;סטר ליד הים&quot; &#8211; השלווה שלפני הסערה&#34;</title>
	<atom:link href="http://www.keshersavta.co.il/?feed=rss2&#038;p=15166" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.keshersavta.co.il/?p=15166</link>
	<description>מגזין הזהב</description>
	<lastBuildDate>Thu, 01 Jul 2021 10:44:14 +0000</lastBuildDate>
		<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
		<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=3.9.40</generator>
	<item>
		<title>מאת: נירה</title>
		<link>http://www.keshersavta.co.il/?p=15166#comment-2144</link>
		<dc:creator><![CDATA[נירה]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 29 Dec 2016 07:35:57 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.keshersavta.co.il/?p=15166#comment-2144</guid>
		<description><![CDATA[ענת - 
לשמחתי ראיתי את הסרט,  והקפדתי לא לקרא שום כלום  לפני, ללכת אליו  בלי לדעת שום דבר.
דייקת ביותר, הפרשנות שלך מאוד מוצלחת,  ותואמת את מחשבותי וריגשותי, הסרט המורכב הזה - שאלתי את עצמי איך עם כל העצב אני יוצאת בתחושה מדהימה של חיוניות ועוצמות כאלה מהבטן... 
תשובתי היא - זה סרט מכונן - בנוי באופן גאוני בסדר הדברים שמתרחשים, מה קורה קודם ומה אחר כך, בשיא הסרט - מקבלים תובנות שגורמות לך לחזור לתחילת הסרט ופתאום להבין - ולראותו באור אחר - נוסף - ההקבלות של האדמה הקפואה שלא מאפשת לקבור - ושומרת את הפצע פתוח - תרתי משמע... לכל דמות פצע פתוח משלה - 
העדינות המופלאה של הסצנה שהגיבור עוטף 3 תמונות בתוך שמיכה מרופדת...  מכמירת לב....
הכח של החיים ממשיך - למרות הכל - לנו זה מוצג בצעדים קטנים  - כאן יהיה ספויילר אולי ... יש שם הצלחה של האדם האבוד הזה - למקם את עצמו במציאות החדשה - למקם את בן אחיו שיוכל להמשיך בבטחון בחייו. זה הכח הראשון שהוא מגלה בעצמו מאז האסון שלו . הכח הראשון לעשות משהו כמו שצריך... 
תודה]]></description>
		<content:encoded><![CDATA[<p>ענת &#8211;<br />
לשמחתי ראיתי את הסרט,  והקפדתי לא לקרא שום כלום  לפני, ללכת אליו  בלי לדעת שום דבר.<br />
דייקת ביותר, הפרשנות שלך מאוד מוצלחת,  ותואמת את מחשבותי וריגשותי, הסרט המורכב הזה &#8211; שאלתי את עצמי איך עם כל העצב אני יוצאת בתחושה מדהימה של חיוניות ועוצמות כאלה מהבטן&#8230;<br />
תשובתי היא &#8211; זה סרט מכונן &#8211; בנוי באופן גאוני בסדר הדברים שמתרחשים, מה קורה קודם ומה אחר כך, בשיא הסרט &#8211; מקבלים תובנות שגורמות לך לחזור לתחילת הסרט ופתאום להבין &#8211; ולראותו באור אחר &#8211; נוסף &#8211; ההקבלות של האדמה הקפואה שלא מאפשת לקבור &#8211; ושומרת את הפצע פתוח &#8211; תרתי משמע&#8230; לכל דמות פצע פתוח משלה &#8211;<br />
העדינות המופלאה של הסצנה שהגיבור עוטף 3 תמונות בתוך שמיכה מרופדת&#8230;  מכמירת לב&#8230;.<br />
הכח של החיים ממשיך &#8211; למרות הכל &#8211; לנו זה מוצג בצעדים קטנים  &#8211; כאן יהיה ספויילר אולי &#8230; יש שם הצלחה של האדם האבוד הזה &#8211; למקם את עצמו במציאות החדשה &#8211; למקם את בן אחיו שיוכל להמשיך בבטחון בחייו. זה הכח הראשון שהוא מגלה בעצמו מאז האסון שלו . הכח הראשון לעשות משהו כמו שצריך&#8230;<br />
תודה</p>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>
