הולדת ההפשטה באמנות הישראלית – ״אופקים חדשים״ שוב במשכן לאמנות עין חרוד

התערוכה במשכן לאמנות עין חרוד פתוחה לקהל עד 30.7.2016   אוצרים: פרופ' גילה בלס, דליה דנון ויניב שפירא.

קבוצת אופקים חדשים קמה ב-1948, עם קום המדינה, ומאז ועד עתה יש קונצנזוס בדבר חשיבותה ומעמדה הקנוני כחלוצת ההפשטה. אבל בדרך כלל מוכרים בציבור רק אחדים מ-24 אמניה. מטרת התערוכה אם כן, היא להראות כי הקבוצה כללה הרבה אמנים חשובים וראויים שנמנו עם טובי המודרניסטים בארץ.
אין ספק שהם היו חלוצי ההפשטה באמנות הישראלית, אבל המעבר להפשטה היה הדרגתי ואישי, וכפי שרואים היטב בתערוכה – רק ב-1957 הגיעו כולם להפשטה מלאה. התערוכה מראה כי גם אם היו השפעות הדדיות – כל אמן שמר לאורך הדרך על ייחודו וסגנונו האישי, ומכאן הרבגוניות המרשימה המופגנת בה.
חוקרי אמנות, שנוטים להכללות, מצביעים על קשת הצבעים הבהירים (כחלחלים, ירקרקים) המתוארים בדרך כלל, כמכנה משותף לזריצקי, שטרייכמן וסטימצקי וכסימן היכר אופייני של הקבוצה. התערוכה לעומת זאת מציגה קשת צבעונית רחבה, צבעים עזים ולעתים כהים.
הקבוצה חדלה להתקיים ככזו אחרי 1963, מועד תערוכתם האחרונה במשכן לאמנות עין חרוד. אבל רבים מהאמנים – ציירים ופסלים – האריכו ימים, ויצירתם התפתחה ואף השתנתה בציר הזמן, כפי שניתן לראות באולם העמודים בו מוצגות עבודות מאוחרות של כמה מהם.
באולם האחרון מוצגת תערוכה של אמנים צעירים המצביעה על התייחסות למסורת המקומית של אופקים חדשים בכלים עכשוויים.

————–

פרופ´ גילה בלס לימדה אמנות מודרנית וישראלית בחוג לתולדות האמנות בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב, ומוסיפה לנהל מטעם החוג את ´בית ציפר לתיעוד וחקר האמנות בישראל´. היא פירסמה מאמרים וספרים רבים על אמנות ישראלית וצרפתית. באחרונה יצא  במהדורה מעודכנת ומורחבת ספרה משנת 1980 "אופקים חדשים" ובו תוספות וקטעי ביקורת נבחרים בני הזמן.