פריחת הצמחים בשדות ובגנים "הקדימה" השנה בחודש שלם, הרבה לפני פסח – זהו הסימן הבולט ביותר להיות השנה "מעוברת"
מדוע לוח השנה היהודי מוסיף לעתים עוד חודש אדר ומתי?
יום השישי הזה הוא היום הראשון באדר ב'
מסביר פרופ' יהודה איזנברג, עורך ומנהל האתר http://www.daat.ac.il/
היום, החודש והשנה בלוח היהודי
הבסיס לקביעת לוח השנה הוא היום. הימים מתחברים לשבועות, שמתחברים לחודשים, שמתחברים לשנים. אורכו של יום הוא תמיד 24 שעות, אולם זמן התחלת היום שונה מלוח ללוח. בלוח היהודי היום מתחלף ומתחיל יום חדש עם שקיעת השמש, "עם צאת הכוכבים", כשהכוכבים מאירים; בלוח הנוצרי היום מתחלף באמצע הלילה, בחצות, ב-12:00 בלילה. לכן ביהדות "ליל שבת" הוא הלילה שלפני יום השבת.
בחודש אחד בלוח היהודי יש עשרים ותשעה ימים או שלושים יום. בשנה בלוח היהודי יש שנים עשר או שלושה עשר חודשים. לשנה בת 12 חודשים קוראים "שנה פשוטה", ולשנה בת 13 חודשים קוראים "שנה מעוברת".
תחילת החודש ומולד הירח
הלוח היהודי נקבע לפי זריחת הירח, אשר זורח במזרח ושוקע במערב בדיוק כמו השמש. החודש בלוח העברי מתחיל עם "מולד הלבנה": נראה את הירח גדל או פוחת לפי היום בחודש. בתחילת החודש הירח קטן מאוד ושוקע יחד עם שקיעת השמש, לאט-לאט הוא מאחר לשקוע, עד שבאמצע החודש זה מתהפך: הירח זורח בערב כשהשמש שוקעת, ושוקע בבוקר כשהשמש זורחת. בימי אמצע החודש הירח גדול ומאיר את הלילה. למשל, הירח מלא בחג הראשון של פסח, בתחילת סוכות, בפורים ובט"ו בשבט.
החודש נמשך כ-30 יום. כאשר הירח "נעלם", החודש נגמר – כך זה בלוח היהודי וגם בלוח המוסלמי. [בלוח הנוצרי אין לחודש משמעות אסטרונומית, והוא אינו קשור לתנועת הירח. חודש בלוח הנוצרי הוא 12 / 1 של השנה]. הזמן בין "מולד" ל"מולד" של הירח ידוע במסורת היהודית מאות שנים, והוא 29 ימים, 12 שעות, 44 דקות ו- 3.33 שניות. מספר זה מתאים בדיוק לנתוני המדע הידועים היום.
אורך השנה ומתי תהיה השנה מעוברת
עונות השנה, קיץ + סתיו + חורף + אביב, נקבעות בדרך הטבע לפי סיבוב כדור הארץ ביחס לשמש. אורך שנה כזאת הוא 365 ימים ועוד פחות מ-6 שעות. על שנה זאת, שנקבעת "לפי השמש" בנוי הלוח הנוצרי המכונה גם ה"לוח האזרחי", ויש בו 365 או 366 ימים.
כלומר, נוצר הפרש בין השנה הקצרה שלפי הלוח היהודי, לבין השנה הארוכה שלפי הלוח הנוצרי "אזרחי". ההפרש ביניהם הוא של כ-11 ימים מהשנה הנקבעת לפי השמש, השנה הקובעת את עונות השנה.
כדי להשלים את 11 הימים החסרים ולשמור על תאימות חודשי השנה היהודית לעונות השנה, מוסיפים בכל שנתיים או שלוש שנים חודש אחד לשנה היהודית. בשנה כזאת יש שני חודשי אדר: אדר א' ואדר ב'. את החודש הנוסף מוסיפים במחזוריות של 19 שנים. בכל 19 שנים מוסיפים 7 חודשים: בשנה השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה.
כך קורה גם השנה!
לחצו וראו גם: "ראש השנה לאילנות" הוא חג חקלאי או הלכתי? מדוע נערכים טקסי הנטיעות בט"ו בשבט
