גן בעברית – בחזרה לביה"ס עוברים בפארק
פארק "רגיל" לסבים ונכדים, שבו עצים, דשאים, מתקני משחק, ברכה ביולוגית, הצללות, מים, מקומות ישיבה, מתקני משחקים, מציע לחוש ולחוות עם כל הגוף את הלשון העברית – לטפס על אותיות, להירטב בין המילים, לזהות עצים לפי סדר א-ב, לצפות בהשתקפות השמש דרך חריצי מילים, ליצור מילים, להפוך פיסית מילים, לטייל במסלולים לפי נושאים – הכול תוך שילוב וסיבוב וציור השפה העברית: אותיות, מילים, משמעות והפכים – הכול ב"גן העברית" במזרח ראשון לציון.
הקונספט המוביל בפארק הוא "שביל המילים" שמוביל לאזורים שונים בגן שבהם מוטבעות מילים ממילון אבן שושן. למשל, באזור המים בו מוטבעות המילים: מבוע, מעין, מים ועוד; באזור הצמחים שתולים הצמחים לפי אותיות א-ב: אלון, ברוש , גפן ועד תמר; באזור מזרקת המילים, הילדים משחקים עם מתזי מים לפי אותיות א-ב; באזור "גבעת אלפון" משולבים טיפוס על אותיות, צירופי מילים מסתובבים וקיר קשקוש בגיר; "מבוך חידה" הוא סיפור ייחודי שנכתב לכאן ובו נסיך ונסיכה מחפשים זה את זו ורק המנחש נכונה את כל המילים יצליח להפגיש ביניהם; "אות וצל" היא פרגולה חרוטת מילים אשר מטילה אור בצורת שירים כתובים.
סיפורו של התכנון - משרד ברוידא-מעוז – אדריכלות נוף
הגן תוכנן לבקשת עיריית ראשון לציון על השטח שהתפנה ממחנה צריפין. אחד האתגרים החשובים בתכנון היה לייצר מקום בעל משמעות, מקום עם "סיפור", מקום עם קשר ייחודי לסביבתו. אחרי ביקור ראשוני במקום חיפשנו מקורות השראה. הסביבה היא מזרח ראשון לציון, אזור שרובו שיכונים, שאין בו פארקים רחבי ידיים. בשטח נמצאו מבנים ישנים של הצבא הבריטי, שני הנגֵרים גדולים והרבה עצי אקליפטוס בוגרים. הפוטנציאל היה ברור, אבל חסר היה רובד נוסף שיעניק לגן משמעות ויקשר אותו לעיר ראשון לציון.
באותו זמן התקיים בעיר פסטיבל " לשון ראשון", וממנו נולד הרעיון לתכנן בעיר הראשונה שבה אליעזר בן יהודה חינך בשפה העברית את תלמידי בית הספר "חביב" – גן שיוקדש לשפה העברית. פרנסי העיר התלהבו, והגורמים האחראיים השתכנעו שיש להקים צוות עם אנשי תוכן לנושא השפה העברית עם מעצב מוצר שיתרגם את הרעיונות למוצרים מעשיים. רצינו שהגן יהיה פארק "רגיל" – מושך קהל, שבו צמחייה מגוונת, אזורי משחק, אזורי שהייה ובילוי אשר השפה העברית תשולב בו בצורה משחקית, אורגנית ולא דידקטית, לא מוזיאון אלא פארק חי ומזמין, שבו השפה העברית היא שחקן נוסף. וכך הגיע השלב היצירתי והמהנה שבו זרקנו רעיונות וגיבשנו תכנים. חברי הצוות היו: נילי אושרוב, עורכת תוכן, אליאב נחליאלי, סטודיו "פרוגרמה 1" לעיצוב תערוכות ומוצרים, בני אשור, מסטודיו "ארכיגרפיה" ועליזה ברוידא ורעות ארבר כמתכננות ראשיות. אורי זיגרון מעיריית ראשון לציון היה שותף פעיל. כך התחילה העבודה האמתית – לשלב את התכנון הפיזי עם התכנון הרעיוני, מה שהביא ליצירת הקונספט של "שביל המילים" שמוביל לאזורי הפארק השונים שכולם כאחד מגרים את הילדים לפעילות, למחשבה, ליצירה. גם עברו "הצבאי" של המקום לא נמחק אלא הוסב לשימושי הפארק. הביתנים הבריטיים הוסבו לבית קפה ומסעדה, ההנגרים לאזורי הצללה למתקני משחק, והאקליפטוסים הגדולים כמובן נשמרו כולם ומהווים את שלד העצים הבוגר של הגן.
————–
טל נסים הוא צלם אדריכלות www.talnisim.co.il, בוגר ביה"ס הגבוה מנשר ומרצה לצילום בשנקר ומנשר. הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות ביניהן במוזיאון ר"ג, רו-ארט ועוד.
