הפלסטיק קם על יוצרו, האם המדוזה תצילנו מידיו?

ריאיון עם ד"ר דרור אנג'ל, המכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה.

שתי תופעות חדשות יחסית מטרידות בשנים האחרונות גופים שעוסקים בקיימות – הצטברות חלקיקי פלסטיק במי הים ברחבי העולם והתרבות של נחילי מדוזות צפופים. אלה ואחרים עוררו את החוקרים לעסוק בימים ובאוקיינוסים.

חוטית נודדת, אורליה, פלגיה, קסיופיאה ועוד – אלה שמות מדוזות שנצפו כבודדות או בנחילים גדולים וצפופים בחופי ישראל, בחופי אירופה וגם במערב הים התיכון. חוקרים באיחוד האירופי נקטו לכן בשיטה "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם" והתוצאה -
מימון פרויקט מחקר עם פן יישומי שיתחיל בראשית השנה הקרובה, ינואר 2018, ומיועד להימשך ארבע שנים  – ויעסוק בכמה דברים שמפריעים לנו בים, כולל חלקיקי פלסטיק ומדוזות שמופיעים במקומות שונים בים כנחילים צפופים.
ההצעה כוללת חוקרים ממדינות שונות באירופה ומתייחסת לשימושים השונים שבהם ניתן להשתמש במדוזות, למשל, מזון לדגים (חקלאות ימית), תוסף לדשן לחקלאות יבשתית, תכשירים קוסמטיים ועוד. יש אפילו ישראלי שרשם פטנט על ייצור טיטולים ממדוזות… אבל זה כבר סיפור אחר…
יותר משאפשר יהיה להשפיע על הכמות האדירה של המדוזות, אולי אפשר יהיה להפוך לתועלת את הנזק שהמדוזות גורמות – צריבת מתרחצים וצוללים בים, נזק לדייגים, סתימת מתקני הקירור בתחנות הכוח, הפרעה בתהליך ההתפלה של מי ים ועוד. מכיוון שתופעת ריבוי המדוזות היא גלובלית, מה שיילמד בפרויקט יוכל להיות מיושם למעשה בכל מקום, אבל הפרויקט המדובר הוא פרויקט אירופי שיתמקד בים הצפוני, בים התיכון ובחופים המזרחיים של צפון האוקיינוס האטלנטי.
ש' – כמה שנים מתרחש הריבוי הזה במדוזות?
ת' – ככל שעוברות השנים יודעים יותר על המדוזות, אך לא ברור אם הבעיה באמת גדלה והולכת או שזאת רק תחושה ומדובר בעצם במצב קיים ויציב, וריבוי במחקרים שמעצימים את גודל התופעה.
ש' – האם יש אמצעי או שיטה למדוד את כמות (שכיחות) המדוזות במקום מסוים?
ת' – אין שיטה ממש מדויקת, בעיקר בגלל שהמדוזות אינן שוהות בעומק נתון לאורך זמן אלא שוחות ועולות וצוללות (הן מאד דינמיות) וזה מקשה על ספירת הפרטים באופן מדויק.
ש' – מה תנסו לבצע באוניברסיטת חיפה, במה תתמקדו במכון ללימודי ים?
ת' – הכוונה לחקור את הפוטנציאל להשתמש בתכונת הדביקות של הריר של המדוזות כדי לפתח מעין "מסנן" אשר יאפשר ללכוד את חלקיקי הפלסטיק הקטנטנים (נאנו-פלסטיק) שהיום אינם נתפסים במערכות טיהור שפכים ובכך לצמצם את זיהום הים והסביבה היבשתית באותם חלקיקים.
למרות שאנחנו מוצאים היום חלקיקי מיקרופלסטיק ונאנופלסטיק בכל מקום, כולל מי הים, בקרקע, באוויר, במזון… עדיין בריא ורצוי לשחות בים…
ש' – האם בדקו או יודעים מדוע המדוזות מתרבות כל כך?
ישנן סברות שונות לגבי ההצלחה המסחררת של המדוזות בים – ♦ קודם כל ישנן עדויות לכך שהן חיו בים כבר לפני יותר מ-500 מיליון שנים – כלומר, יש להן סגולות רבות להישרדות  ♦ התחממות מי הים משפרת את תנאי הסביבה עבור מיני מדוזות טרופיים שמעדיפים מים חמים  ♦ פיתוח מואץ של החוף מעניק לשלב הַיָּשִיב של המדוזות הרבה אפשרויות להתיישב בהצלחה ולהעמיד דורות חדשים של מדוזות. ישנן סברות נוספות כמובן.

————–

ד"ר דרור אנג'ל - יום עיון חקלאות מים מקיימת בישראל – 2 בפברואר 2017