טרומפלדור כמנהיג, כאיש עבודה ולוחם – 99 שנים לאירוע תל חי!

מי היה יוסף טרומפלדור ומה הפך אותו לגיבור מפורסם בהיסטוריה ובשירים הישראליים? האם בגלל שהיה קטוע יד וחרש את האדמה ביד אחת? או בגלל האמירה "טוב למות בעד ארצנו"?
טרומפלדור – בדיוק בסדר הזה: מנהיג, איש עבודה ולוחם – נולד ברוסיה הצארית בשנת 1880.
טרומפלדור ופרשת תל חי כרוכים זה בזו. אולם, קשה לתאר מה היה גורלה של פרשת תל חי אם טרומפלדור לא היה מעורב בה. עצם העובדה שהוא היה אחד מן האנשים שם – העצימה את הפרשה. מאידך גיסא, טרומפלדור עצמו חי חיים מלאים ועשירים גם לפני פרשת תל חי – הוא נלחם ואיבד את ידו במלחמת יפן-רוסיה ב-1904, היה פעיל בתנועה הציונית, עלה לארץ בעלייה השנייה, היה חבר קומונה במגדל, עבד בדגניה; במלחמת העולם הראשונה פעל להקמת כוח צבאי יהודי במסגרת הצבא הבריטי והקים את גדוד נהגי הפרדות; וייסד את תנועת החלוץ ברוסיה. טרומפלדור, שחזר פעם שנייה לארץ, השתייך לתנועת הפועלים וקרא להקים הסתדרות כללית של כל הפועלים בא"י. כלומר, מאחוריו פעילות ציבורית רבה. טרומפלדור עצמו הגיע לתל חי בשעה שהאזור היה מעורער מבחינה ביטחונית, כדי לארגן שם את ההגנה על המקום.
העניין הידוע על אודותיו, שהיה קטוע יד, הוסיף להילה סביבו, והיו תקופות שרחובות בערי ישראל נקראו "רחוב הגידם", לכבודו, עד ששינו זאת ל'רחוב טרומפלדור'.
האם טרומפלדור היה יחיד וראשון בתפיסת ההגנה שלו או שזאת הייתה רוח התקופה?   
בטרומפלדור התקיים השילוב של "המחרשה והרובה". הוא דגל בשיבת היהודים לעבד את אדמתם, וכשאין ברירה – עליהם להגן על עצמם בכוח הנשק. התפיסה הצבאית של היישוב התחילה כתפיסה הגנתית, והמעבר לתפיסה יותר אופנסיבית, של התקפה, התגברה בתקופת המאורעות, המרד הערבי – "היציאה מן הגדר" של היישובים ברוח "הקם להורגך השכם להורגו". טרומפלדור בשעתו תמך בתפיסה ההגנתית – ליישב את הארץ ולהגן עליה.
בסיפור של תל חי עלתה השאלה אם לנוכח המצב הביטחוני המעורער באזור והמצב המדיני הלא-ברור יש להישאר באצבע הגליל בכל מחיר ולהגן על היישובים, או לפנות אותם לפחות לתקופה מסוימת כדי לחזור לאחר שיוחלט עתידו המדיני של האזור, כפי שאמר זאב ז'בוטינסקי. לעומתה הייתה הגישה של תנועת העבודה – של יצחק טבנקין ודוד בן גוריון, אשר גם טרומפלדור דגל בה – שאסור לנטוש, צריך להילחם, כי אם נתחיל לסגת בצפון נגיע עד המדבר!
האם אירועי תל חי והאמירה של טרומפלדור הפכו למיתוס?
חלק מן הדברים היו למיתוס עד 1948 וגם לאחר מכן, שמטבעו מלווה בדברים שהיו או לא היו. חלק מאירועי תל חי היו אתוס, כאשר אתוס הוא מערכת הערכים והמסרים של החברה באותה עת.
מאירועי תל חי יצאו 5 מסרים :
1. המאבק של מעטים מול רבים – אשר בעצם ליווה את היישוב היהודי בארץ עד 1948.
2. האמירה "טוב למות בעד ארצנו", מסר הכולל גם את השאלה – האם גם כשברור שהמאבק אבוד עדיף ליפול בקרב ולא ליפול בשבי או לסגת.
3. המחרשה והרובה יחדיו – שילוב של עבודה והגנה. זהו מיתוס שטופח גם על ידי השמאל וגם על ידי הימין. ממנו הפועלים לקחו את צד העבודה (היזע) והרוויזיוניסטים לקחו את הצד הצבאי (הדם).
4. "את המקום אין עוזבים, על הבנוי אין מוותרים" – האמירה שכתב אהרון שר, אשר נהרג לפני י"א באדר. כלומר לא נוטשים מקום שבו יהודים מעבדים את האדמה.
5. "התלם האחרון" – משמעותו שגבולות המדינה היהודית ייקבעו לפי התלם האחרון שפולחת המחרשה של האיכר היהודי בשדה.
את המסרים האלה פיתחה וטיפחה החברה היישובית אחרי אירועי תל חי, כשבתקופות שונות הדגישו מסרים שונים. למשל, את המסר "התלם האחרון" פיתחו אחרי החלטת ועדת פיל לחלק את הארץ כדי לקבוע את מיקום הגבולות.
האם "מיתוס תל חי" נשכח או נעלם ונאלם עם הזמן?
גם המסרים וגם המיתוסים הקשורים בתל חי מלמדים על החברה שמטפחת אותם יותר מאשר על האירוע עצמו ומה שקרה ב-1920. סיפור תל חי היה המקרה הראשון שבו אחרי "אלפיים שנות גלות" יהודים נלחמו על אדמת מולדתם ונפלו בקרב. לכן זה הפך לסיפור יותר גדול מהאירוע עצמו.
ליום י"א באדר היה מעמד ביישוב היהודי הדומה לזה של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בימינו. אחרי הקמת המדינה, ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, היה ליום הזיכרון של כל חללי צה"ל והנופלים במערכות ישראל, ותפס גם את מקומו של י"א באדר.
בי"א באדר מציינים את "יום ההגנה", אף שההגנה נוסדה בקיץ. במברק שנשלח בתום מבצע עובדה עם כיבוש אום רשרש [לימים אילת] נכתב: ליום ההגנה לי"א באדר מגישות חטיבות הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל. במשך השנים שלאחר מכן, ובמיוחד לאחר קום המדינה, י"א באדר נבלע בשלל תאריכים כואבים שלצערנו נוספו ללוח השנה הקולקטיבי. ועדיין מידי שנה מתקיים בי"א באדר טקס ממלכתי למרגלות אנדרטת הארי השואג. זכרו של טרומפלדור צוין על ידי שני המחנות, הריוויזיוניסטים והפועלים, והמסרים שעלו מאירועי תל חי ומחייו של טרומפלדור עדיין מהדהדים בשיח הציבורי הישראלי. ריאיינה יעל צלאל

מה ציירו בארץ בשנת 1920? לחצו כאן

—————-

פרופסור אביבה חלמיש, היסטוריונית מן האוניברסיטה הפתוחה, חוקרת את תולדות עם ישראל וארץ ישראל במאה העשרים. כתבה או ערכה למעלה מתריסר ספרים, ובהם: מבית לאומי למדינה בדרך: היישוב היהודי בין מלחמות העולם והביוגרפיה של מנהיג השומר הצעיר מאיר יערי; ופרסמה עשרות מאמרים על היבטים שונים של תחומי התמחותה ובהם על תולדות הציונות; ההעפלה; הקיבוץ; תנועות נוער.