האסון האקולוגי שהציף אותנו לאחרונה בזפת שחורה משחור

האסון האקולוגי שהציף אותנו לאחרונה בזפת שחורה משחור - ריאיון עם פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון
זוכרים את הימים שהיינו ילדים ושבנו הביתה מחוף הים עם זפת שחורה על רגלינו? אמא הייתה מנקה את הרגליים בבנזין, ובזה הסיפור היה נגמר. לא הפעם !
ש' – מה קרה בימים אלה שגרם לזיהום עצום ומזיק של זפת לאורך 160 ק"מ של חופי הארץ?
את גודל אסון הזפת וסיבותיו יש להבין על רקע "אמנת ברצלונה", אשר נועדה להגן על הים התיכון. ב- 1995 היא הפכה גם לאמנה לשמירה על הסביבה הימית ועל חופי הים התיכון, ואושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1978. ואכן אנחנו רואים שיפור ברור ואיסור על אוניות להשליך לים "מזוט כבד" שהוא שאריות של דלק. כלומר, יש היום הגבלות מאוד רציניות על כלי שיט בים, ואם תופסים כלי שיט שזרק או השליך שאריות אסורות לים, יהיה עליו להסביר ולהוכיח שהדבר נעשה בשוגג.
במחצית פברואר (17.2.2021), הגיעו כ-1500 טון של מזוט כבד וזיהמו למעלה מ-160 ק"מ של חוף. אחרי שנתגלו ממדי האסון, הוטל תחילה צו איסור פרסום על חקירת גורמים אפשריים לאסון האקולוגי בחופי הארץ. אולם לפי בקשת הארגונים הירוקים, ביהמ"ש נעתר לבקשה ולאחר יממה יגלו את פרטי החקירה. הספקולציות רבות ושונות. מצד אחד, וזו הסבירות הגבוהה, שאחת מתוך 10 אוניות פוטנציאליות שעברו באזור הטילו את המזוט (בזדון או בשוגג) זהו מספר קטן המאפשר לגלות מי הגורם. מצד שני, הועלו השערות שאחד הקידוחים של הגז הטבעי, שמצפים בו להגיע לנפט מתחת לשכבת הגז, ייתכן שפרץ וזיהם את הים ואת החוף.
גם אם הייתה זו "רק תקלה" על ידי כלי שיט, חשוב לבדוק את הנושא לעומק ולהבין האם הרשלנות מונעת מכך שפשוט נעשה חשבון כלכלי מכיוון שהוכחת האשמה, משך הדיונים בבית המשפט וגובה הקנס פשוט לא מרתיעים, על אף אמנת ברצלונה…
לא נראה לי שמישהו עשה זאת בזדון. אולי היה כאן משהו פרטני בגלל סערות יוצאות דופן. בכל מקרה, חשוב לציין שנעשו כבר לא מעט עבודות בישראל המצביעות על כך שיש יתרון כלכלי לזהם.

ש' – מהו הנזק העיקרי מאסון הזפת?
הים נותן לנו הרבה מאוד "שירותים אקולוגיים", ביניהם בעלי חיים וצמחים. באסון הזפת עיקר הנזק נגרם לבעלי החיים, לצמחייה ולשמורות הטבע הימיות. הזפת, שהיא שאריות של מזוט, צפה על פני המים. לכן בחלקים העמוקים של הים צפוי שהיא לא תגרום לנזק חמור. אבל שונה השפעתה על "טבלאות גידוד" – שהן משטח סלעי שגלי הים כרסמו בו עד לגובה פני הים הממוצע ויצרו בו טבלאות שטוחות. אלה מהוות סביבה עשירה של מערכות צומח ימיות כמו אצות, רכיכות, סרטנים ודגים, וסביבן קנים של צבי ים ועופות מים [למשל, בראש הנקרה, בחדרה ובבצת]. הפגיעה בהן יוצרת תגובת שרשרת ומזיקה גם לניזונים מהן. כלומר, זוהי פגיעה, יכול להיות שהיא אפילו בלתי הפיכה, בכל מארג המזון. מובן שממדי הפגיעה עדיין לא ידועים זמן כה קצר אחרי האירוע.
ש' - האם יש השפעה על המים המותפלים לשתייה?
המים המותפלים נשאבים מעומק הים ולכן אינם מושפעים מהמזוט. שונה הדבר לגבי אסדות הגז שמהן עלול להיפלט גם קונדנסט ("בנזין טבעי") שהוא מסיס במים, שקוף (ולא שחור). בתפעול שבשגרה הוא נאסף ומועבר לבתי הזיקוק ומזדקק יחד עם הנפט הגולמי. לקונדנסט יש ערך כלכלי, ולכן לחברות הגז יש אינטרס לאסוף אותו. כאמור, במקרה של תקלה באסדה ושחרור קונדנסט, הוא עלול להגיע למתקני ההתפלה ולמי השתייה שלנו. חלק מהמחאה נגד מיקום אסדת לוויתן הייתה בגלל הסיכון שהוא יגיע למי השתייה המותפלים.
ש' – האם ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו? וכמה שנים זה ייקח?
אלה בינינו שזוכרים את הזפת על כפות הרגליים לפני כ-60 שנה, זוכרים בוודאי גם את התפרקות מיכלית הנפט "אקסון ואלדז" ב-23 במרץ 1989 מול חופי אלסקה. מאמצי הניקוי היו ארוכים והנזקים הסביבתיים נמשכים עד היום. מאחר שהטיפול הוא ביולוגי בעיקרו, הטמפרטורה הנמוכה באלסקה מעכבת את פירוק הדלק. לעומת זאת, בישראל, התהליכים צפויים להיות מהירים יותר.
ביבשה, על הסלעים שכוסו בזפת, יתפתחו חיידקים שיאכלו את הזפת! זהו סוג של "טיפול ביולוגי" – החיידקים זקוקים לחומר האורגני שבזפת, מים ואוויר יש להם בשפע, ולכן יש לספק תוספת של חנקן וזרחן. כך באופן טבעי לחלוטין יתרחש פירוק הזפת שהיא המזון לחיידקים. [אפשר להוסיף ולהזכיר שגם הטיפול השניוני בשפכים מבוסס על תהליך דומה].
דבר אחר הוא הצלת טבלאות/גדודיות הגידול. עליהן ישנם יצורים אנדמיים, [שחיים רק שם] ואם הם כוסו בזפת, הם עלולים להיכחד. זאת לא פגיעה "פרטית קטנה" אלא פגיעה באקוסיסטם של מארג המזון שנפגע.
כאמור, בסך הכול הייתה פה תקלה חמורה שאיננו יכולים עדיין להעריך את נזקה. אפשר להשוות זאת לנזק בשמורת עברונה, אבל שם הנזק היה ממוקד יותר מבחינת שטח ההשפעה, לעומת השטח של 160 ק"מ חוף ים ישראלי.