שמיטה ישראלית – איפה אתם בשמיטה?

ביום חמישי שלפני הכניסה הקרקעית לעזה התקיים בקיבוץ גן שמואל כנס "השבת של הארץ" של תנועת ההתיישבות העובדת. היו שם כ-1000 גברים ונשים, דתיים וחילונים, קיבוצניקים ומושבניקים, פעילי תנועות הנוער ואקטיביסטים עירוניים, בצד שרים, חברי כנסת וראשי תנועת ההתיישבות. כולם  בחרו להקדיש את זמנם לעיסוק בהקשר החברתי והערכי של שנת השמיטה.

בכנס התקיימו מעגלי לימוד ושיח שעסקו בדיון אינטימי במשמעויות השמיטה לחיים בישראל 2014 לצד הרצאות ופאנלים. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט מספר על הכנס: " המעגל שבחרתי להשתתף בו, היה משותף ל'פרדס' – מרכז לחינוך ערכי הקשור לשומר הצעיר  ול'נאמני תורה ועבודה' של הקיבוץ הדתי. הטקסטים שלמדנו היו של 'האדמו"ר החלוץ' ושל ז'בוטינסקי. את הטקסט של ז'בוטינסקי על רעיון היובל הביאה המנחה מן השומר הצעיר. כאשר השומר הצעיר והציונות הדתית מלמדים ולומדים טקסט של ז'בוטינסקי לקראת יישום חברתי של שנת השמיטה, כדאי לקפוץ למגרש החניה, לחפש את החמור של המשיח. על זה, שווה להילחם. אפילו לחטוף טילים ".

הכנס "השבת של הארץ" הנו אחד משורה ארוכה של כנסים, מפגשי לימוד ואירועים המתקיימים בשנה האחרונה  תחת השם המאגד  "שמיטה ישראלית" – הדגשת פניה הערכיות של שנת השמיטה וקריאה למימושה כשנת שיא של צדק חברתי, אחריות סביבתית, תרבות ורוח. הכנסים והמפגשים הללו חוצים מגזרים ודעות פוליטיות ומייצרים שיח אחר במרחב הציבורי, שיח של שמיטה. דוגמה לעניין היה כנס השמיטה של החמ"ד שהתקיים באסרו חג שבועות. מארגני הכנס החליטו להקדיש לראשונה פרק נכבד מהאירוע לפניה החברתיות והסביבתיות של שנת השבע, ו"על הדרך" הרחיבו את קהל המרצים והשומעים גם לאנשים שאינם חלק מהמגזר הציוני דתי. סדרת מפגשים של החברה להגנת הטבע בגינות הקהילתיות, שהתקיימה בחודשים האחרונים, חשפו בפני הפעילים הסביבתיים את הלכות קיום השמיטה בגינות, שנשמעו טוב יותר הודות לפריסת הרעיונות החברתיים- סביבתיים העומדים בלב המצווה. סמינר בן מספר מפגשים לנציגי רשויות מקומיות בחרבי הארץ, נגע בלימוד רעיונות עומק בשמיטה לצד היכרות עם עולם האקטיביזם הישראלי, והוליד מחויבות עמוקה להובלת עשייה ייחודית לשנת השבע ברשויות.

אז מה יש בה, בשנת השמיטה, שמצליח לגעת ברבים ושונים, לחבר בין מגזרים, ולהניע להתנהלות אחרת?

מצוות השמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, חייבה כל חקלאי בארץ-ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פירותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה. על מנת לקיים מצווה זו, היה על החקלאי להיערך ולאגור מזון בשנה השישית, ולהתקיים ממנו עד סיום המחזור החקלאי של השנה השמינית (שכן בשנה השביעית לא התקיים מחזור חקלאי). בחג הסוכות של השנה השמינית, התקיים מעמד 'הקהל' -  התכנסות המונית של כל תושבי הארץ , שבו התקיים טקס רב רושם של קריאת ספר התורה על-ידי המלך בבית המקדש, רגע לפני חידוש המלאכות החקלאיות אחרי 'שבת הארץ'.

בכך מציגה בפנינו מצוות השמיטה מערכת מחזורית בת שבע שנים, המכוננת תודעה של עם שלם בנוגע לאבני הבניין של החיים: היחס לאדמה ולרכוש, היחס לעבודה, היחס לבורא והיחס לאחר – השכן, העני, הגֵר ובעל החיים. כדברי הרב קוק זצ"ל בהקדמה לספרו שבת הארץ:" היחיד מתנער מחיי החול לפרקים קרובים – בכל שבת. בא שבת באה מנוחה [...] את אותה הפעולה, שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה!"

רובנו יכולים לזכור שנים מכוננות בחיינו. כאלה שאחריהן דבר אינו כשהיה, שנים שבהן אנו לומדים להבין את ערכם האמתי של הדברים, או מקבלים החלטות הרות גורל. לפנינו ניסיון שאפתני לכונן שנה כזאת ברמה הקולקטיבית, שנה לאומית שתיגע בבסיסי החיים ותוביל לחברה ראויה יותר מכל הבחינות.

ברמה האישית, מאתגר רעיון השמיטה את כלל החשיבה המערבית-צרכנית שהורגלנו אליה בדורות האחרונים (וביתר שאת בשנים האחרונות). אליבא דשנת השמיטה מקור הכוח והברכה שלנו אינו טמון בנו – הארץ שובתת שבת לה', אנו שובתים ממלאכת השדה, ובכל זאת השפע מגיע. רעיון ההרפיה לשנה מעומס העבודה (החקלאית בעבר) לטובת משפחה, קהילה, תרבות ורוח, מצית את הדמיון ברמה האישית, הקהילתית והלאומית. מבחינה סביבתית מציעה השמיטה הסתכלות רדיקלית — הפסקה לשנה מלראות את שותפינו לבריאה באופן תועלתני בלבד, הכרת תודה על הטובה וכמובן לאפשר למשאבי הטבע להשתקם משימוש יתר. שמיטת הכספים מרחיבה את ההסתכלות לעולם הכלכלה ומציעה כי לכל אדם מגיעה "התחלה חדשה" מבחינה כלכלית, אם הגיע אל פי שוקת שבורה.

בישראל בת ימינו, נדמה כי הנושאים העומדים בלב מצוות השמיטה רלוונטיים מתמיד, בעוד המצווה עצמה נדחקה בשביל רוב הציבור שאינו חקלאי, אל דיני הכשרות, בעיקר כבחירה צרכנית.  ההתגייסות הרחבה  ליוזמת שמיטה ישראלית טמונה בפער הזה – בפער בין חברת המופת שרצינו לכונן כאן לבין מציאות היום-יום, בפער בין הרעיונות האדירים שבמצווה הזו לבין מימושה בישראל בת ימינו.

"שמיטה ישראלית" היא יוזמה אזרחית רחבת היקף, הכוללת ארגונים, עסקים ומוסדות ציבור. מטרתה להחזיר את השמיטה ללוח השנה של כולנו במדינת ישראל, כשנה של התבוננות עצמית, למידה, ערבות הדדית ואחריות סביבתית. שאיפתנו היא כי כל אדם בישראל ידע כי השנה הקרבה היא שנת שמיטה, וכי כל מי שרוצה בכך יוכל לממש את שנת השמיטה בחייו, בדרך המתאימה לו ולתפיסת עולמו.

החלום הגדול שלנו  הוא שכבר בשנת השמיטה הקרובה נתחיל לזעזע את המערכת מן היסוד, ניצור איזונים חדשים בחיינו. נחליש, ולו חלקית, לשנה אחת, את קללת "בזיעת אפך תאכל לחם" ונוכיח שלא צריך לקבל את חוסר השוויון ההולך ומתרחב לממדים מפלצתיים כאקסיומה.

בימים אלה הוצאנו קטלוג "שמיטה ישראלית" תחת הכותרת "אז איפה אתם בשמיטה?" ניתן להוריד את הקטלוג מאתר "טבע עברי" או מדף הפייסבוק של היוזמה ולקחת חלק בפעילות.

לקבלת פרטים, דפי לימוד, רעיונות לעשייה והצטרפות למגוון היוזמות– פנו אלינו  info@tevaivri.org.il, השאירו את פרטיכם באתר www.ishmita.org.il או כתבו בעמוד הפייסבוק שלנו facebook.com/goshmita

————————-

עינט קרמר היא מנהלת ארגון "טבע עברי" ומובילת היוזמה "שמיטה ישראלית"