מהי הנדסה גנטית? סויה +
לפני כ-80 שנה חי במושבה הרצליה החקלאי אליהו ליפובצקי-נבות, יליד 1894, איש העלייה השנייה. אליהו החקלאי נסע בשנת 1949 לניו-זילנד ללמוד רפתנות וחזר כשבאמתחתו זרעים של סויה. הוא זרע אותם בשדהו וקרא להם "זן הרצליה". הסויה הייתה אז דבר בלתי ידוע ולא נפוץ בישראל. אך ליפובצקי התעקש – זאת הקטנית הבריאה ביותר וניתן לעשות ממנה הכול – אפילו חלה לשבת. הוא גם זכה לתמיכה של פרופ' אפרים קציר, אשר גם הוא האמין בתכונות הסויה והוסיף מחקרי זן ישראלי לשדה הסויה בהרצליה. כל בני המשפחה נהגו לאכול סויה, הן כקטנית שלמה, הן כטחונה לקמח. כשכולם היו אוכלים שעועית או גבינה צהובה – היו בני המשפחה לדורותיה מבשלים חמין מסויה, מרק מסויה, קציצות תרד עם סויה, ועוגה מסויה.
בעקבות התעוררות נושא הבריאות של פולי הסויה בימינו אלה, שאלנו על הסויה המהונדסת את ד"ר עמית גלאון ממרכז וולקני, בית דגן: מה גורם היום בישראל לשאול שאלות על הסויה ולא לעשותה הקטנית העיקרית בתבשילים שלנו, אפילו לא אצל הצמחוניים?
1. האם בישראל הסויה מהונדסת? 2. מהו הִנדוּס גנטי בצמחים? 3. לאיזה מטרה מהנדסים את הסויה? 4. האם משתנות תכונות חלבון הסויה הבריא, או שהיא יכולה למנוע סרטן עתידי? 5. האם לא כדאי לאכול כיום הרבה סויה (מהונדסת), במיחד לא לגברים, כי היא מזרזת התפתחות הורמונלית בגיל ההתבגרות? 6. האם יתרונותיה גוברים על חסרונותיה?
כמה מושגי יסוד על הנדסה גנטית: גידולים טרנסגניים פירושם שינוי גנטי שמחדירים לצמח לשיפור תכונותיו שלא באמצעות הכלאה גנטית. הטיפוח הקלאסי: בצמחים ההשבחה מבוססת על הכלאות בתוך המינים תוך בחירת הזן המשובח יותר. כלומר, הנדסה גנטית היא טכנולוגיה שמאפשרת שינוי תכונות הצמח שלא באמצעות גנטיקה קלאסית. במילים אחרות: כאשר רוצים להכניס לצמח כלשהו תכונה שאיננה קיימת באותו צמח ישנה האפשרות להוסיף את התכונה בדרך של הנדסה גנטית.
מה לסויה ולהנדסה גנטית? בהכללה באה ההנדסה הגנטית לענות על צורך ולפתור בעיה חקלאית, מחסור במרכיבים תזונתיים, ולהעלות את היבולים. הסויה נחשבת בעולם כמשמעותית מאוד כתחליף צמחי לבשר בגלל עושרה של הסויה בחלבונים. גידול הסויה הוא אחד מחמשת הגידולים החשובים בעולם. מבחינת השטח, גידולי הסויה בעולם משתרעים על מילוני אקרים, כ-100 מיליון הקטר – שטחים רחבים הגדולים פי כמה וכמה משטח של מדינת ישראל. רוב הסויה גדלה בברזיל, בארגנטינה ובארה"ב.
הסויה היא גידול תעשייתי שכולו ממוכן, למעט עבודת ידיים יחידה שנותרה – העישוב – דבר שבלתי אפשרי לביצוע בשטחים ענקיים וקיים צורך להשתמש בהדברה כימית של קוטלי עשבים. הבעיה היא שקוטלי העשבים יקטלו גם את צמחי הסויה. על כן שיבטו לתוך גנום הסויה בשיטות של הנדסה גנטית גן מחיידק שמבטא תכונה המקנה עמידות לקוטל העשבים ראונד-אפ. ראוי לציין שגן זה מבטא חלבון שאינו רעיל לאדם ואינו פוגע בבעלי חיים ובסביבה האקולוגית.
במילים אחרות, באמצעות ההנדסה הגנטית החדירו לתוך גנום הסויה גן זר שלא ניתן היה להחדיר באמצעות הטיפוח הקלאסי של הכלאות בין מינים. כיום 85% מכלל הסויה בעולם מכילה את הגן לעמידות. הגן איננו משנה את הטעם, לא את הצורה, לא את איכות הסויה, אלא להפך – בראש ובראשונה הוא פותר לחקלאים את בעיות העשבייה, ובכך מעלה את יבולי הסויה. בנוסף הקטנת העשבייה גורמת להפחתה בשימוש בחומרי הדברה שמובילה למזון בריא יותר. חשוב לציין שהמוצר המהונדס עובר את כל המבחנים של רעילות לאדם בדומה לתרופה חדשה. ראוי לציין, שהסויה המהונדסת היא המובילה בסל המזון בעולם כבר יותר מ-10 שנים ועד היום איש לא הוכר כנפגע מהשינוי הגנטי. מכיוון שדרך ההנדסה הגנטית איננה מ'בריאת העולם', המוצרים המהונדסים נבדקים באופן מאד קפדני על השפעתן הרפואית (אלרגניות, רעילות) והסביבתית.
מה לגבי גידולים אחרים שעולים על שולחננו?
למעשה כל האוכל שעל שולחננו עבר השבחה גנטית כלשהי. אין יותר צמחי "בּלָאדִי", וזה כולל את הדגנים והירקות למיניהם. ראוי לציין את האורז המוזהב Golden rice http://www.allowgoldenricenow.org/ שפותח בשיטות של הנדסה גנטית של יצירת פרו-ויטמין A. בימינו בעולם העני במזרח מתים אלפי ילדים בחודש ממחסור בויטמין A. העשרת אורז בפרו-ויטמין A אינה אפשרית בדרך של טיפוח קלאסי היות שבאורז אין פרו-ויטמין A. באה ההנדסה הגנטית והוסיפה גנים חדשים לאורז ליצירת פרו-ויטמין A באורז לשם הצלת חיי הילדים שמתקיימים כמעט אך ורק על אורז.
האם יש מתנגדים להנדסה הגנטית?
אף שאין מחקרים שמעידים על שינוי באיכות מבנה הסויה, יש בעולם מתנגדים לאכילת מזון שהושבח באמצעות שיטות של הנדסה הגנטית. העולם השבע העשיר אינו זקוק למזון שעבר שינויים של הנדסה גנטית. ולכן הצורך בהנדסה גנטית בעולם המודרני הוא פחות חשוב, אלא שללא ההנדסה הגנטית לא יהיה אפשרי להאכיל את העולם השלישי העני והרעב שחי במזרח ובאפריקה. חשוב לציין, ששימוש בהנדסה גנטית להחדרת עמידות למחלות ומזיקים תשפיע באופן משמעותי על הפחתת השימוש בחומרי הדברה רעילים, אבל תפגע בחברות מסחריות המייצרות כימיקלים אלו.
ההתנגדות לשימוש במזון מהונדס בעיקרו הוא שילוב של ארגונים ירוקים קיצוניים יחד עם אנשי דת וחברות מסחריות שרוצות להגן על תוצרתן. העובדה שמזון מהונדס גנטית הוא בריא ועשוי להציל חיים של אוכלוסייה רעבה עדיין לא מונעת ממדינות מערביות רבות באירופה וביפן להתנגד לשימוש במזון מהונדס. לאירופים וליפנים ישנה גישה נוקשה מחמירה לרגולציה של מזון מהונדס גנטי והסיבות הן יותר פוליטיות מסחריות מאשר בריאותיות וסביבתיות. בישראל החליטו שלא לגדל גידולים טרנסגניים בעיקר בגלל היצוא החקלאי לאירופה.
——————
ד"ר עמית גלאון הוא מנהל המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים במרכז וולקני, בית דגן
