לא להאמין: הספר האהוב "101 מעשיות, אגדות וסיפורים" מאת ז. אריאל כבר בן 85 שנה

בשלהי שנות העשרים של המאה העשרים, מיד לאחר עלייתו לארץ ישראל, החל שלמה זלמן ליבוביץ-אריאל (1895 – 1970) לאסוף סיפורים שתרגם ועיבד לעברית לקראת הוצאתם כספר קריאה לילדים. ליבוביץ, אמנם החל לפרסם ספרי לימוד עבריים לילדי ישראל עוד טרם עלייתו לארץ, אך פרויקט גדול כזה הוא טרם ביצע. הוא נפגש עם ד"ר שושנה פרסיץ, מייסדת ובעלת הוצאת הספרים "אמנות", והראה לה את הטיוטות. הוצאת "אמנות" הייתה מוכרת כהוצאה לאור של ספרי ילדים בעלי נייר וכריכה איכותיים, המשלבים ניקוד ואיורים צבעוניים במטרה לחבב את הקריאה על הילדים, ולהעשיר את עולמם. פרסיץ התלהבה מאוד ומיד הסכימה להוציא את הספר לאור ואף נתנה לו מקדמה. החוזה ביניהם נחתם בשנת 1929 והספר "101 מעשיות, אגדות וסיפורים" ראה אור בשנת 1930. על הספר היה חתום ז. אריאל, שם העט של ליבוביץ (שם עט נוסף שלו היה: ז. בהרב).

"101 מעשיות, אגדות וסיפורים" הודפס לפחות בשמונה מהדורות בהוצאת אמנות ולמעשה המשיך להיות מודפס עד סוף שנות הששים. מכאן גם השפעתו וכובד משקלו בשדה ספרות הילדים העברית כקובץ מוּכּר, נמכר ואהוב. הקובץ לווה באיורים צבעוניים יפהפיים מאת ג. ברגר. 

בין הסיפורים המפורסמים שכלל הספר היו: "פרח לב הזהב", "זהבה ושלושת הדובים", "הענק וגנו", "הדייג ודג הזהב", "נעלי הזהב", "כיפה אדומה", "הזמיר" ועוד.

ליבוביץ' היה דודו של המשורר נתן אלתרמן, ולו רשימת תארים ארוכה ומגוונת במיוחד: סופר ומתרגם, מעבד ומביא לדפוס, מורה ומחנך, איש יהדות ומסורת ישראל, ולצד זה גם איש מדעי הטבע והמדעים המדויקים, סופר לילדים ועורך ספרי מידע לכל המשפחה. מחיבוריו הבולטים: "תנ"ך אריאל", "אנציקלופדיה מאיר נתיב", "אנציקלופדיה מעין", "מקראות ישראל", "אלפוני", "שבילים", "המקראה שלי", "לקסיקון לתודעה יהודית", "נוצת זהב", "שבלי פז" ועוד. במהלך השנים עבד בשיתוף פעולה עם סופרים, משוררים, עורכים ואנשי חינוך, ובהם: לוין קיפניס, נתן פרסקי ואחרים.

ליבוביץ' פעל משנות העשרים ועד סוף שנות הששים, תקופה שבה ספרות הילדים העברית ביססה את עצמה בארץ ישראל והניבה פרץ אדיר של יצירה הכוללת כמובן לא רק יצירות מקור, אלא גם עבודות תרגום ועיבוד מספרות המופת העולמית. עיקר כוחו טמון ביכולתו למזג באופן אינטגרטיבי והרמוני בין עבר והווה, מזרח ומערב, קודש וחול, הומניסטיקה וראליסטיקה. אין כמעט דיסציפלינה שלא תרם לה את תרומתו, וספריו ליוו דורות של תלמידים במגוון רחב של שיעורים: תנ"ך, ספרות, תושב"ע, טבע, חשבון והיסטוריה. דרך העריכה והעיבוד שלו היא דידקטית אך לא דמגוגית, מעודנת ולא מתלהמת. ספריו היו גשר נגיש וכמעט יחיד אל פנינים מספרות העולם ומאוצרות התרבות היהודית, ודומה שבאמצעותו נחשפו דורות של תלמידי ישראל לאוצרות אלה.

בתפקידיו כעורך, מעבד ומתרגם, וכמי שהיה אחראי שנים רבות על אופיין של המקראות ללימוד עברית בבתי הספר, תרם רבות לעיצוב הקנון של ספרות הילדים העברית. הספקו היה אדיר. במהלך חמישים שנות פעילותו המקצועית כתב וערך עשרות ספרים. חלקם הוסיפו להתפרסם במהדורות דפוס רבות גם לאחר מכן.

פועלו של ליבוביץ' הוזן משני מניעים שהפרו זה את זה: הראשון הוא אידאולוגי: להנגיש לקורא העברי הצעיר את מירב ומיטב הידע שניתן להביא לפניו, ולהפוך את העברית לשפה דינמית וחיה. השני נבע מצורך ומחסור אמתיים בשטח. בהיותו מורה ומחנך בבתי ספר עבריים עוד טרם עלייתו לארץ ישראל, נתקל במחסור בשירים, סיפורים, תרגילי הבעה, וספרי לימוד בעברית בכל מקצועות הלימוד. מאחר שלא הייתה לפניו ברירה, החל לכתוב בעצמו את ספרי הלימוד לתלמידיו. לאחר עלייתו לארץ הפכו ספריו לספרי הלימוד המרכזיים במקצועות רבים והדומיננטיות שלהם הוסיפה להתקיים עוד שנים רבות לאחר הקמת המדינה ולאחר כינונן של מערכות לימוד מסודרות.

הקובץ "101 מעשיות, אגדות וסיפורים"  נכתב כדי לספק לילדי ישראל, להורים ומחנכים חומר קריאה בשעות הפנאי כתוב עברית ומותאם לילדים.

חלק מהסיפורים בספר, שזו היתה להם הופעתם הראשונה בעברית, הפכו להיות מוכרים ואהובים עד כדי כך, שלימים החלו להופיע בעיבודים משניים בספרונים נפרדים – כפי שעלה בגורלו של הסיפור הפופולרי "פרח לב הזהב" – עובד לאחר מכן גם על ידי רפאל ספורטה, אוריאל אופק, בינה אופק ואחרים וזכה גם לעיבודים לתאטרון ולטלוויזיה.

הוצאת "אמנות" כבר לא קיימת, ומי שרוצה למצוא את הספר יצטרך לחפשו בחנויות יד שניה. ואולי מישהו ירים את הכפפה וירכוש את זכויות היוצרים של הספר וידפיסו מחדש, באיוריו המקוריים, למען הנכדים והנינים של הילדים שקראו אותו בשנות השלושים?

 ————————

לקריאה נוספת: ורד טוהר, "שלמה זלמן אריאל: הערות ראשונות לפועלו של סופר, עורך, מעבד ומתרגם לילדים", ספרות ילדים ונוער 137 (2014), עמ' 32 – 62. 

ד"ר ורד טוהר, בעלת הבלוג לוֹחֶשֶת בַּרֶשֶת, מרצה במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן בתחומי חקר הסיפור היהודי וחקר ספרות הילדים העברית, עוסקת במחקר השוואתי של ספרות הילדים העברית ובמחקר של ההיסטוריה של ההתקבלות של האגדה היהודית המסורתית, בעיבודים של סיפורי המקרא והמדרש בימי הביניים המאוחרים. לשאר הכתבות לחצו כאן