מקום לדאגה [לשר יובל שטייניץ]
לשר לענייני מודיעין
ח"כ יובל שטייניץ שלום,
ראיתי אותך בכל עליבותך אתמול בערב בתכניתה של איילה חסון, וחשתי בחילה ממכבסת המילים שמרשה לו השר לענייני מודיעין בענייני הגדרת "תג מחיר" כלא-טרור ובשלילתך את הגדרתו של עמוס עוז את תופעת "תג מחיר" כ"נאציזם יהודי".
הדבר הראשון הנדרש משר לענייני מודיעין ועוד איש אקדמיה הוא לעמוד מול העובדות באומץ ולא לעוות את המציאות עקב העובדה המצערת שחוץ מכך שכבוד השר הוא שר לענייני מודיעין הוא גם חבר הליכוד, וכך הוא שבוי בידיהם של אותה חבורה של ארצ'י בנקרים שהייתה גם היא אייטם בתוכנית, בסקירה הטלוויזיונית של ועידת הליכוד, וככזה אין לו ברירה, אם חפץ חיים פוליטיים הוא, להתעלם מהמציאות של מרכז מפלגתו.
כפילוסוף בהכשרתו האקדמית תסכים אתי בוודאי עם ההגדרה (הארוכה במקצת) הבאה של הטרור, ואם אינך מסכים, מהן הגדרותיך שלך לטרור :
פעולת טרור, כפי שמשתמע מהמובן המקורי של המילה – פחד, חרדה, אימה, נועדה לזרוע אימה ופחד בקרב הציבור המותקף ולגרום לו לדמורליזציה ובלבול ולשיבוש שגרת החיים.
לעתים מבוצעת פעולת טרור גם כפעולת נקמה במעגל דמים של אלימות. חלק ניכר מנשק הטרור הוא הפרסום הרב שפעילותו מקבלת בציבור, באמצעות התקשורת האלקטרונית והמודפסת. בטרור נעשית פגיעה "בבטן הרכה" של המדינה (האזרחים), במטרה לגרום למדינה להיכנע לדרישות מפעילי הטרור. ביסוד הטרור ישנו גם ערעור של בסיס הלגיטימיות של הממשלה המכהנת, בכך שהיא איננה מסוגלת להבטיח את שלום אזרחיה ולשמור על הסדר הציבורי.
גם פעולות אלימות אחרות כמו חטיפות אזרחים והחזקתם כבני ערובה, תוך איום לרוצחם, יוגדרו כטרור. פעולות הפחדה גרידא וכך גם פעולות של ונדליזם קל (בניגוד לפעולות חבלה), המיועדות לפגיעה קלה ברכוש בלבד ולא בבני אדם יוגדרו כטרור. יש הכוללים גם איומים ברצח אזרחים ופגיעה ברכוש אזרחים כדי להשיג מטרות פוליטיות כפעולות טרור.
על פי פרופ' אהוד שפרינצק הגדרת הטרור היא "הפעלת אלימות חריפה, נגד אזרחים שאינם לוחמים, כאקט סימבולי וככלי להעברת מסר מפחיד לציבור רחב". בדומה לו מגדיר ד"ר בועז גנור את הטרור "כשימוש מכוון או איום להשתמש באלימות, נגד אזרחים או מטרות אזרחיות, במטרה להשיג מטרות פוליטיות, כגון החלפת שלטון או שינוי מדיניות".
פעולות טרור בדרך כלל אינן ממוקדות, כלומר אינן מכוונות כלפי אדם מסוים, אלא כלפי אוכלוסייה שלמה, כך שהטרוריסט לרוב אינו מייחס חשיבות לזהות קורבנותיו. אשר על כן, רצח של אדם מסוים, גם אם הוא מבוצע בידי ארגוני טרור או בשיטות טרור, נחשב על ידי מרבית החוקרים כרצח פוליטי ולא כפעולת טרור. כך למשל, רציחותיהם של ג'ון פ' קנדי, יצחק רבין, רחבעם זאבי ולואיס קאררו בלאנקו אינן מעשה טרור (אם כי בשני המקרים האחרונים היו המבצעים חברים בארגון טרור).
ובאשר להגדרתו של עמוס עוז את תופעת "תג מחיר" כ"נאציזם יהודי" הגדרה שאיתה אני מסכים. "תג מחיר" זוכה לתמיכה על ידי חלק מהמתנחלים, מעט מחברי הכנסת, הרבה רבנים ולצערי גם על ידי ממשלת ישראל, בעצם העובדה שלא הורתה לשירותי הביטחון לחסל פיזית את התופעה דרך הגדרת "תג מחיר" כטרור לכל דבר, ולהפעיל מולה את כל החוקים העוסקים בטרור ולמגרה פיזית בפעילות דוגמת הפעילות שאותה מבצעת מדינת ישראל כלפי הטרור הפלסטיני.
הייתי מוסיף משלי ואומר שתופעת תג מחיר היא גם ניצניו של פאשיזם יהודי, וכך אנחנו עדים לדינמיקה פוליטית יהודית פנימית המזכירה ודומה לא במעט לדרך בה עלה לשלטון אדולף היטלר.
כפילוסוף, חבר כנסת ושר אודה לך אם תתייחס להגדרותיי הבאות את "תג מחיר", האם הן נכונות או לא, היכן כן והיכן לא?
"תג מחיר" הוא כינוי לאידאולוגיה לאומנית טוטליטרית שהתפתחה בקרב המתנחלים ביהודה ובשומרון בתחילת המאה ה-21. אידאולוגיית "תג מחיר" דוגלת במשטר טוטליטרי-לאומני דתי, כוללת השקפה גזענית בדבר עליונותו של "הגזעי היהודי" על פני אחרים, ודוגלת בדיכוי של בני אדם המשתייכים ל"גזעים נחותים" (במיוחד ערבים מוסלמים) בדרך להקמת הבית השלישי על כל שטחי ארץ ישראל ולשמירת ה"טוהר" של "הגזע היהודי" ודיכוי אידאולוגיות אחרות הקוראות להגיע לפשרה בעניין ארץ ישראל וחלוקתה לשתי מדינות.
על פי השקפת "תג מחיר" העם היהודי הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס הלאומי נקבע על ידי הנהגה המקבלת את סמכותה בהיותה מורכבת מ"גדולים בתורה". המנהיגות אינה נבחרת, אלא היא ציבור רבנים נעלים שנועדו להנהיג, ולכן יש להעריץ אותה ולסור למרותה. השקפת "תג מחיר" רואה במדינת הלאום בראשות ההנהגה הדתית ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. "תג מחיר" רואה ביכולת הצבאית ביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה. "תג מחיר" מקדשת את המדינה ההלכתית ורואה בה את המדרגה העליונה, ואת המשתייך אליה – כמי שעליו להקריב את כל כולו למענה.
"תג מחיר" היא התפיסה כי האומה כערך עליון והמדינה כאמצעי לקיומה פירושו העם היהודי המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות דתית. תפיסת "תג מחיר" מדגישה את עליונות הגזע היהודי ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.
בהתאם לתפיסת "תג מחיר" ישנו צורך בהאחדה של היחידה האתנית והמדינית, באמצעות הכפפת כל היהודים "בארץ ישראל השלמה" מסגרת מדינית אחת (פאן-יהודית), זאת בהתאם לסיסמה היהודית: "אתה בחרתנו מכל עם ורוממנו מכל לשון ובגויים לא תתחשב".
העובדה ששר בישראל האמון על המודיעין לא מסוגל לעמוד מול המציאות, להודות בה ולפעול בהתאם, מחרידה ומעלה את השאלה האמתית והקשה: איזה עתיד יש למדינת ישראל?
בדאגה,
אל"מ (מיל.) אורי זכאי
ראו תגובה למטה
מדוע "תג מחיר"? תשובתי מבוססת על ויקיפדיה ("תג מחיר") ועל מעקב שלי.
"תג מחיר", כשמו כן הוא: גבית מחיר (נקמה) על "פשעים" / פשעים של הממשלה נגד מתנחלים. בעקר על תגובה קלה מדי (קלות שאינה מרתיעה, לדעתם) אחרי פגיעות של מחבלים במתנחלים, ועל הריסת בתים לא חוקיים באופן לא שוויוני (וממילא הוא, לכאורה, לא חוקי) : בתי מתנחלים נהרסים ובתים לא חוקיים של פלסטינים- הריסתם נדחית עד אין סוף.
באמצע אפריל 2014 החל גל גדול של "תג מחיר" (הנתונים במאמר המערכת של "הארץ" 11.05.14 מדגימים את ההתגברות) שמטרתו לגבות מחיר מהממשלה על "תג מחיר" (נקמה קולקטיבית) שגבה שר הביטחון יעלון מאוכלוסיית יצהר, למרות שזו היתה אמורה להיות אוכלוסייה של ישראלים בעלי זכויות אזרח.
השתלשלות הענינים היתה כך:
תושבי כפר ערבי שכן התחילו להתפשט, בבניה לא חוקית, לעבר יצהר. קצור הטוח בין השטח הבנוי של היהודים ושל הערבים הגדיל את סכנת ירי הנק"ל וטילי נ"ט. מערכת הבטחון חששה מפעולות של מתנחלים שיפגעו בערבים וימנעו את הבניה שלדעתם מסכנת אותם. נשלחה ליצהר קבוצת חילים להתמקם בעמדה שצופה לעבר הכפר השכן ולאבטח את הבניה (בתקשורת הם תוארו כחילים שנשלחו להגן על המתנחלים). החילים הקימו לעצמם אהל (הוא יככב בהמשך). כאשר המח"ט בקר ביצהר נקב מאן דהו את צמיגי מכוניתו. המשטרה לא הצליחה לגלות את זהותו של המנקב. שר הבטחון הורה על פעולת תגמול בשיטת הענישה הקולקטיבית: להעביר לראש התור של הריסת בתים לא חוקיים של מתנחלים (על בתי הפלסטינים שאינם חוקיים לא מדברים כלל וכלל) את בתיהם של כמה מתושבי יצהר שאין להם שום קשר לפגיעה בצמיגי רכב המח"ט. נערים מיצהר (לא ידוע אם מהישוב או מהישיבה) הגיבו בפעולת תגמול משלהם: הרסו את האהל של קבוצת החילים הנ"ל (מה שתואר בתקשורת כ"הרס מוצב"). שר הבטחון החליט להוכיח לאותם נערים שהוא ינצח אותם והורה לאלוף "מפקד האזור" ("הריבון") להוציא צו (עוקף בית משפט) להחרמת רכוש פרטי (הישיבה שביצהר). מאז, כתובות גרפיטי ("תג מחיר") רבות מתיחסות לתפיסת הישיבה, ונראה לי שהם חוששים בעקר מהתקדים של ענישה קולקטיבית ע"י שר הביטחון (ואף השר עצמו איים, או איימו בשמו, שהחרמת משרדי הישיבה אינה בהכרח הענש האחרון שהוא יטיל על האזרחים).
אני מניח שגם עצם השמוש של זרוע שלטונית בענישה קולקטיבית (ע"י שר הביטחון, ובמקרים קודמים רבים ע"י המשטרה) ובלי שהצבור ימחה על הענישה הקולקטיבית, שמש כלפיד חנוכי ש"האיר את דרכם" של בני נוער ודרבנם לפעול גם הם בדרך הזאת.
אני מניח שה"חד גדיא" יגמר בכך שהשב"כ יתבע הגדלת תקציב כדי למנוע המשך "תג מחיר" ואז פעילי "תג מחיר" ינפנפו בהגדלת התקציב כדי להוכיח ליעלון שהמדינה אכן נקנסה על מעשיו.
הקשר בין "תג מחיר" לגזענות: כמוסבר לעיל "תג מחיר" אינו מכוון נגד מעוטים אלא נגד הממשלה. עם זאת, מבצעיו חונכו על פי תורתו של מנחם בגין: יהודי לא יפגע ביהודי; החסינות שהם נותנים ליהודים מביאתם לפגיעה בלא יהודים, והתוצאה היא אכן גזענית.
הסיפור של "תג מחיר" ברור לגמרי . אזרחים מסוג מסויים לוקחים את החוק לידיים והסיבה, מעשי / אי מעשי הממשלה לא מוצאים חן בעיניהם. את זעמם הפיזי נגד הממשלה מוציאים אנשי "תג מחיר" בסיועם / הדרכתם של רבנים בעיקר נגד ערבים ובמיעוט המקרים נגד אנשי כוחות הביטחון.
כל מי שקרא ספרות היסטורית מחקרית על סוף שנות העשרים תחילת השלושים של המאה שעברה בגרמניה לא יכול שלא לעשות קורלציה בין מה שנעשה אז ומה שנעשה היום אצלנו.
גם אז ניפצו זכוכיות של חנויות של יהודים כי עושי המעשים האלה היו נגד הממשל ושנאו את היהודים.
מי שחושב שאי אפשר להשוות ביננו לבינם שיראה את הסרט "הנחשול".
אורי.