מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה במערכת החינוך – החזקים מול החלשים
מידת מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בחינוך היסודי הממלכתי-עברי הרשמי הרגיל, השפיעה על מדיניות ההעדפה המתקנת של משרד החינוך. המחקר מצא כי חלקן של הרשויות במימון בשנים 2009-2001 עמד על כ-2 שעות שבועיות לכיתה, שהן פחות מ-4 אחוזים מסך השעות וקרוב לשליש מהשעות שמקורן אינו במשרד החינוך. כלומר, מימון הרשויות צמצם את ההעדפה המתקנת בהקצאת השעות שמשרד החינוך מעמיד לטובת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לעומת תלמידים מרקע חזק [מכ-32 אחוז לכ-27 אחוזים]. זאת משום שרשויות חזקות הקצו לבתי הספר היסודיים משאבים רבים הרבה יותר מרשויות חלשות, אף שרשויות חזקות הנהיגו בתחומיהן מדיניות משמעותית של העדפה מתקנת לטובת תלמידיהם שבאים מרקע חלש – תוספת של 3–2 שעות שבועיות לכיתה יחסית לבתי ספר שתלמידיהם באים מרקע חזק. כלומר, קיים מתאם חיובי בין חוסנן הפיסקלי של הרשויות המקומיות ובין השקעותיהן בחינוך היסודי הממלכתי-עברי, בהנחה שיתר המשתנים קבועים: כל עלייה של אחוז אחד בסך ההכנסה הממוצעת מתושב מביאה לגידול של 1.2 אחוז בהשקעה בחינוך (גמישות של 1.2), והגמישות ביחס לגובה החוב לתושב (בערכו המוחלט) היא כ-0.4-. ההעדפה המתקנת בתוך הרשות מתואמת חיובית עם הדירוג החברתי-כלכלי שלה ועם חוסנה הפיסקלי.
