מרגישים 100 שנים של בדידות? גבריאל גרסיה מארקס – על משמעות בדידות ואהבה
מרגישים 100 שנים של בדידות?
גבריאל גרסיה מארקס נולד בקולומביה 6.3.1927 – 17.4.2014 הוא כתב בספרדית על משמעות, בדידות ואהבה, וזכה בפרס נובל לספרות לשנת 1982.
הנה קטע קצר בתרגום חופשי מתוך מכתב פְּרֵדָה http://www.perryland.com/inspire5.shtml
אילו לרגע היה אלוהים שוכח שאני בובת סמרטוטים
ומעניק לי כשי רק פיסת חיים,
ייתכן שלא הייתי אומר את כל מה שאני חושב
אלא מעדיף לחשוב על כל מה שאני אומר.
הייתי מעריך דברים כחשובים
לא בגלל שוויים אלא בזכות משמעותם,
הייתי ישן פחות וחולם יותר
מבין שבכל דקה של עצימת עין
אנחנו מפסידים שישים שניות של אור…[...] הייתי מראה לגברים עד כמה הם טועים לחשוב
שהם מפסיקים להיות מאוהבים כשהם מזדקנים,
בלי לדעת שהם מזדקנים כשהם מפסיקים לאהוב!
לילד אתן כנפיים,
אך אתן לו ללמוד לעוף בכוחות עצמו.
הייתי מלמד את הקשיש שהמוות לא בא בזיקנה,
אלא בשכחה.
כל כך הרבה למדתי ממך, הו גברים …GABRIEL GARCIA MARQUEZ
בין ספריו הידועים שתורגמו לעברית: מאה שנים של בדידות, 1967; כרוניקה של מוות ידוע מראש, 1981; אהבה בימי כולרה, 1985 לחיות כדי לספר, 2003.
