"נימוסי שולחן" אמנות, תאטרון וקולינריה – פרויקט ייחודי בגלריה האוניברסיטאית
"נימוסי שולחן" אמנות, תאטרון וקולינריה, הוא פרויקט ייחודי שעוסק בנושא האוכל – פעולה יומיומית בסיסית והתנהגות אנושית חברתית – אשר מציג את השתקפות האכילה בתרבות, ביצירות אמנות ובתאטרון. גם התערוכה וגם שתי הצגות תאטרון מציגות את המתח שבין תשוקה, יצריות וגופניות, אלימות ותסכול הקשורים באוכל ובהכנתו, לבין עידון, עיצוב ואסתטיקה של הגשה וצריכת המזון.
בכניסה לגלריה מוצב מיצג של האמן הרומני מירצ'ה קנטור – שולחן עצום ועליו 49 (יש לו חולשה למספר 7) כיכרות בגטים ומלח שמקדמים את פני המבקרים. היצירה המרשימה הזאת של מירצ׳ה קנטור ״זרים״ מתחברת לדימוי "הסעודה האחרונה", למרות שאין בה דמויות. היא מורכבת משולחן שעליו 49 בגטים, בכל בגט נעוץ סכין חותך, וכאילו פורץ משם זרם של מלח. קנטור מציג ריבוי, שניכר גם בשם היצירה, אך יוצר האחדה ומונוטוניות בעזרת חזרה של השילוב לחם-סכין-מלח שנדמה כחתך ממשי בגוף, כמו הדרישה לממשות של תומא המפקפק כשהוא תוחב את אצבעו לחתך מתחת לצלעות של ישו. עוד יצירה מפורסמת היא של פול מקארתי ״פינוקיו אף-צינור״ שבה שתי דמויות פינוקיו מתמודדות עם דילמות של תחזוקת בית. פינוקיו אחד מוזג את האוכל שבצנצנות לאף הארוך של חברו הזהה לו. ככל שהסרט מתקדם מקארתי מקצין את היצרים של הדמות והאפקט שנוצר מרמז על תהליכים פסיכולוגיים של רגרסיה עד למצב של אינפנטיליות, הרס עצמי והתנהגות כפייתית.
האוצרים הראשיים הם ראש החוג לתולדות האמנות ד"ר ספי הנדלר וראשת החוג לאמנות התיאטרון ד"ר שרון אהרונסון-להבי. אוצרת התערוכה נירית נלסון.
חלק מן העבודות נוצרו במיוחד לאירוע, וחלקן אף אכילות. למשל, פסלי גבינת פרמזן צהובה של זוהר גוטסמן או עבודת "חייל של שוקולד" של מיכה לורי. כן מוצגות עשרות עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים כמו סינדי שרמן, פול מקארתי, דורון רבינא, יעל פרנק, ג'ניפר בר-לב ועוד.
בגלריה, מידי יום חמישי, מועלית הצגת התאטרון של שני מחזות קולינריים של המחזאית הצרפתייה ז׳אנין וורמס (Jeannine Worms) "המתכון" (1983) ו״קפה ועוגה״ (1971). עוד יהיו – אירועים קולינריים שאוצרת רונית ורד, וסדרת הרצאות, הקרנות סרטים ומפגשים עם חוקרים ומומחים בנושאי אוכל, חברה ותרבות. פרויקט "נימוסי שולחן" שהוא שיתוף פעולה בין החוג לתולדות האמנות והחוג לאמנות התיאטרון של הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב התאפשר הודות לתמיכת "יוליוס בר", שוויץ
——————-