FUNNY BUT IT'S TRUE – אלי קופלביץ

ענת גטניו · 18 בדצמבר 2015

[התערוכה נסתיימה] תערוכה מיוחדת בגלריה של המרכז האקדמי ויצו חיפה 21.12.2015 – 8.1.2016

פתיחה ושיח גלריה: יום שני, 21.12.15 בשעה 15.30 אוצרת: ענת גטניו

עשרות ציורים בדיו צבעוני על נייר, נוצרו בשנתיים האחרונות ו"שוגרו" מדי יום-יומיים למרחב האינטרנטי של הרשת החברתית בתור "פוסטים". לכן הציורים מותאמים לפורמט הפייסבוק, והם מעין יומן ויזואלי. לעתים הצטרפו אליהם טקסטים קצרים, בעלי אופי אסוציאטיבי וחידתי, המנותקים לחלוטין מן הדימוי המצויר. תערוכה רבת-היקף זו, שבה עבודות הנייר כשלצדם קטעי הטקסט, משחזרת את הריבוי והדחיפות שבפעולת האמן.

לאמנותו של קופלביץ קול ייחודי ועצמאי, הרחק מכל אופנה או מגמה אמנותית. ציוריו רישומיים בסצינות פיגורטיביות, מן אינוונטר של דימויים מעולמות שונים שאין ביניהם כל קשר. הדימויים "צפים" במרחב הלבן של הנייר ואינם מעוגנים במקום או בזמן קונקרטי.
אלי קופלביץ מתגורר ויוצר בקיבוץ דפנה שבצפון הארץ, הרחק מן הזירה האמנותית, עליה הוא מביט עליה מבחוץ, באורח אירוני וביקורתי, תוך שהוא מצטט בעבודותיו על נייר מתולדות האמנות המודרנית והישראלית, או מתייחס למוקדי הכוח וקובעי הקאנון בעולם.
מרכזי כוח ושליטה המופיעים ביצירתו בצורת ציורי לוגו של חברות ענק ומותגי-על, מפנים חצי ביקורת אל עבר הכלכלה הגלובלית והאידאולוגיה הקפיטליסטית, אשר הביאה עמה את ההפרטה וגלגלה אותה גם אל פתחי הקיבוץ.
בציוריו חוזרים ועולים היבטים ביוגרפיים. דמותו מופיעה בהם באופן קבוע, ולעתים גם בני משפחתו ואפילו כלבו מצויר ומואנש כאחד הדוברים.
זיכרון מלחמת יום הכיפורים, אותה חווה כחייל סדיר ברמת הגולן, מיוצג בציורים באמצעות דימויי מלחמה (הליקופטר, כלי נשק, טנקים) או אות המלחמה הצה"לי המופיע בציוריו בווריאציות ובהקשרים שונים ומשונים.
לטקסט מקום משמעותי בתוך הציורים, הן כתוכן והן כצורה. מתוך עמדה אירונית הוא כותב בשפה האנגלית – שפת הכפר הגלובלי או של השיח האמנותי הבינלאומי, תוך משחקי מלים שנונים או בכתיבה עילגת מכוונת.
שפתו של קופלביץ בסדרת הציורים שבתערוכה היא רבת ניגודים: רזה אך עמוסת פרטים, רגישה אך בועטת בכול, אינטלקטואלית ומרוחקת ובו בזמן פיוטית ומכמירת לב.