פורחים לנצח! אלפי פרחי קרמיקה ש"צמחו" בגינת מוזאון ארץ ישראל עברו בּן-לילה לרמת הנדיב – כך יצרו חובבים מיצב אומנותי
צילום: ליאוניד פדרול ושלומית חפר, מוזיאון א"י, תל אביב
פרחי הקרמיקה שהוצגו בגינת מוזאון הארץ, "נעקרו" ו"נשתלו" שוב בגני רמת הנדיב [באפריל 2015].
אלה אותם אלפי פרחי קרמיקה מרהיבים שיצרו גמלאים מכל רחבי הארץ ביוזמתה ובהדרכתה של האמנית שלומית חפר.
———————————————————————————————————
הכול התחיל בוקר אחד לפני שנה. הגיתי רעיון שנראה כפנטזיה: ראיתי בעיני רוחי שדה של 10,000 פרחי קרמיקה שייצרו בני הגיל השלישי פרוסים על פני הקרקע במקום מכובד בארץ. במשך השנה הסתובבתי במרכזי המבוגרים בכל הארץ. הצגתי בפניהם את החזון כדי שיחד נוכל להראות את השמחה, האופטימיות והיצירתיות של בני הגיל. אז לא שיערתי עדיין שרבים כל כך יירתמו לחלום. זה אולי היה החזון הפרטי שלי, אך הפיכתו למציאות הייתה זקוקה לשיתוף פעולה של אנשים רבים שיהפכו אותו גם לחלום שלהם. נראה שמחלומות נועזים נרקמת מציאות מיוחדת.
חוגי הקרמיקה ב-71 מרכזים מכל רחבי הארץ אשר הצטרפו למיזם, קיבלו הנחיות מאוד כלליות לגבי הכנת הפרחים כדי לשמור על מרחב היצירתיות האישית. כל אחר יכול היה לעשות איזה סוג של פרח שהוא רוצה, משהו שיבוא מהלב, פרח שייעשה באהבה. ההכוונה היחידה שהייתה היא בנושא הצבע.
המרכזים יכלו לבחור לצבוע את הפרחים שלהם במגוון צבעי השמש (אדום, צהוב, כתום), או צבעי מים (כחול, סגול, ירוק) או שדות (חום, לבן, וצבעים שונים אחרים).
יותר מ-1600 יוצרים הכינו במשך השנה כ-11,000 פרחים.
ההכנה להקמת המיצב הייתה מורכבת ומאתגרת. כל הפרחים מהמרכזים הגיעו לסטודיו שלי בפרדס חנה. כל פרח מוספר והודבקה לו צינורית כדי להקל על חיבור מוט המתכת כגבעול. טון וחצי של ברזל היה מונח על דשא הסטודיו כדי לצבוע אותו בירוק כצבע הגבעולים בטבע. הכמות הגדולה של הפרחים תפסה נפח עצוב כשארזתי אותם בלמעלה מ-600 ארגזים.
מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב הרים את הכפפה והסכים להקים את המיצב בתחומו. אני מוקירה תודה להנהלת המוזיאון אשר ראתה במאות יוצרי הפרחים היקרים אמנים ראויים וביצירות שלהם אמנות לשמה.
במשך שלושה שבועות הקמתי את התערוכה במוזיאון בעזרתם של בעלי, חברות טובות ומתנדבים.
11,000 הפרחים המוצבים על רחבת הדשא של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, יוצרים תמונה של שדות, נהר הזורם בתוכם ושמש ענקית מעל. כמו אותה שמש פנימית המניעה אותנו קדימה ומאפשרת לנו לגלות את העוצמות והיכולות שלנו, בכל שלב ובכל גיל.
"עוצמת את עיני אבל השמש היא בפנים" (מתוך השיר "אור" של נעמי שמר)
אני שמחה שנפל בחלקי ליזום מיזם חברתי אמנותי, ללא כוונת רווח, אשר נעשה באהבה רבה. התגובות הרבות של המבקרים ושל היוצרים מרגשות אותי מאוד ומוכיחות שהמיזם הצליח להעביר את המסר – יש גם הרבה שמחה, חדוות עשייה ויצירתיות בחייהם של בני הגיל השלישי בישראל.
לצפייה בסרטון על הכנת המיצג לחצו כאן או על התמונה צילום: שלומית חפר
לצילומי חלקם של המשתתפים במיצג לחצו כאן
כל הכבוד לך שלומית חפר-על הרעיון הייחודי והביצוע המרהיב.
המיזם כולו הנאה לעיניים ובעיקר מחמם לב.