למה גת? – כיצד יודעים שזאת גת ליַיִן ולא לשמן זַיִת
הדגן, התירוש והיצהר מאפיינים כידוע בתקופת המקרא ועד ימינו את תנובת הארץ ואת בסיס הכלכלה של תושביה. לקראת חנוכה הצגתי את הממצאים הארכיאולוגיים האחרונים שמעידים כי שמן הזית שימש מרכיב חשוב בכלכלה כבר בסוף התקופה הנאוליתית, לפני כ-8000 שנים. הפעם אספר על העדות הקדומה ביותר לייצור יין ענבים בארץ.
כדי להכין ענבים מיין הובא בעת העתיקה היבול מהכרם אל הגת, שם דרכו על הענבים וסחטו מהם את העסיס שהוא התירוש. התירוש נקווה בבורה של הגת, שם הוא תסס. מהבור נדלה היין לכלי אחסון (בדרך כלל קנקני חרס) ובהם הושלמה התסיסה, והיין התיישן ונשמר עד הצריכה.
בקיץ 2010 ערכה רשות העתיקות חפירת הצלה באתר ארד אל-סמרה שלרגלי גבעת יבור. החפירה נערכה לקראת תוכנית לבניית לולים על ידי קבוץ יסעור, והיא נוהלה על ידי גלעד יפה ונמרוד גצוב. בחפירה נמצאו שרידי יישובים ומערות מגורים מהתקופה הכלקוליתית (כ-6000 שנים לפני זמננו) ומראשית תקופת הברונזה (כ-5000 שנים לפני זמננו). על משטח הסלע שהיה גג למערה ששימשה למגורים בתקופה הכלקוליתית – נחצבה גת ליין. ואולם, עוד בתקופה הכלקוליתית קרס גג המערה והגת יצאה מכלל שימוש.
ממחקרים בוטניים שנערכו בעבר נודע כבר שבתקופה זו גידלו ענבים בארץ ישראל, אך זו היא הגת היחידה מתקופה זו שנמצאה והיא הקדומה ביותר שנתגלתה בארץ. הגת כוללת בור איגום ואין לה משטח.
בעת העתיקה שימשו גיתות משני סוגים: הסוג הנפוץ, שבו היה משטח שבו דרכו את אשכולות הענבים ובור שבו תסס התירוש. בסוג השני, כמו בגת שלפנינו, שימש רק בור שבו התסיסה והדריכה נעשו באותו מקום. בגיתות שבהן היה בור ומשטח ניתן היה לקבוע אם היין יהיה לבן, סמוק או אדום. ואילו בגיתות שבהן בור בלבד ניתן היה לייצר אך ורק יין אדום.
לאחר סיום החפירה הוצלה הגת בסיוע הקרן הקיימת לישראל, ואנשי תחום השימור של רשות העתיקות הציבו אותה בגן היערני ארכיאולוגי של הקק"ל סמוך לקבוץ כברי. הגן פתוח לציבור ומומלץ לבקר בו.
למה גת? או: כיצד יודעים שזאת גת ליין ולא לשמן זית?
♦ זהו אגן שבצידו האחד שקע קטן. שקעים כאלה שמשו לריכוז שארית הנוזל במתקני תעשייה חקלאית, כגון בורות איגום של גיתות ובתי בד.
♦ אין כאן משטח שבו ניתן היה לרסק זיתים וברור שלא הופק כאן שמן.
♦ מלבד יין ושמן אין אנו מכירים ייצור של נוזלים בהיקף כזה (כ-200 ליטר).
♦ ניתן גם לבטל את האפשרות שהיה זה רהט [התעלה שהובילה מים אל השוקת] משום שהוא רחוק ממקור מים וברהטים לא נהגו לאסוף את שארית הנוזל.
———————-
נמרוד גצוב בן וחבר קיבוץ אילון. מזה עשרים שנה ארכיאולוג ברשות העתיקות, מומחה לתקופה הכלקוליתית.