כאבי גב, סוכרת ודיכאון? האם העלייה בתוחלת החיים מקבילה לעלייה באיכות החיים?
לעומת נתוני הבריאות בישראל הטובים לפי מדדים בסיסיים כמו העלייה בתוחלת החיים, תוחלת החיים בבריאות טובה לא עלתה באותו הקצב. כלומר, תוחלת חיים גבוהה יותר אין פירושה בהכרח רמה גבוהה של תפקוד ורווחה. כתוצאה מכך המושג "בריאות טובה" נעשה רחב הרבה יותר משאלת החיים והמוות, והשאלה היא מהו המחיר של העלייה המבורכת בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה הצפויה בישראל. יש לבדוק לא רק את משך שנות חייו של אדם, אלא גם את איכותן.
מחקר חדש של מרכז טאוב של ליאורה בוורס ופרופ' דב צ'רניחובסקי בדק את סוגיית שנות החיים הבריאות במונחי נטל התחלואה, המודד אובדן תפקוד לצד התייחסות לתמותה. בין השאר המחקר מראה את השפעתם של מצבים בריאותיים שונים על נטל התחלואה ומשרטט את האתגרים הניצבים בפנינו בתחום זה.
בין הממצאים העיקריים:
• תינוק שנולד בישראל היום צפוי לחיות 71.7 שנים בבריאות טובה – כעשור פחות מתוחלת החיים הכוללת הצפויה (82.1 שנים). כמו כן, תוחלת החיים בבריאות טובה גדלה בקצב אטי יותר מתוחלת החיים הכוללת.
• נטל התחלואה הנובע ממחלות לב וסרטן ריאות בישראל נמוך יותר מבמדינות אחרות, והנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בשיעור משמעותי (58 אחוז) ב-25 השנים האחרונות.
• השמנה וצריכה רבה של סוכר הם גורמי סיכון משמעותיים יותר בישראל מאשר במדינות אחרות, בעיקר בקרב ילדים.
• כאבי גב, סוכרת ודיכאון הם מהגורמים העיקריים לנטל התחלואה בישראל כיום.
ללא פעולות של הממשלה לעורר מודעות לבריאות ולהבטיח נגישות של מזון בריא ולסמן מזונות שאינם בריאים – בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה – ישראל צפויה לחוות עלייה משמעותית בנטל התחלואה בעשורים הקרובים. האתגר של מערכת הבריאות המודרנית הוא להשקיע מאמצים בשיפור תוחלת החיים בדרך של הפחתת שיעורי מוות ספציפיים ברחבי האוכלוסייה, בד בבד עם הגדלת תוחלת החיים בבריאות טובה.
מאמר זה נועד לסייע לקובעי מדיניות הבריאות בישראל לקבוע סדר העדיפויות שיאריך את תוחלת החיים בבריאות טובה, על ידי הפחתת נטל התחלואה וייחוס משקל רב יותר לתפקוד היום-יומי ולרווחה לאורך זמן ולא להתמקד במניעת מוות.
ראו גם את סדרת המאמרים של תמי קויפמן לחצו כאן
