מי זוכר את הספר "מנורת הזהב"? – על יצירת אשר ברש לילדים

הסופר, העורך והמחנך אשר ברש (גליציה 1889 – תל אביב 1952), זוכה פרס ביאליק, נחשב עד שנות החמישים לאחת הדמויות המשפיעות על מפת הספרות העברית בארץ ישראל. דווקא קבצי יצירתו לילדים לבטח מוכרים לרבים מהקוראים.

ברש פרסם שני קבצי אגדות יהודיות לילדים בפורמט מהודר ובליווי של טובי המאיירים: "מנורת הזהב", אשר ראה אור בהוצאת מסדה בשנת 1943 עם ציוריו של ה. הכטקופף, ו"הנעל הקטנה", אשר ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1947 בליווי חיתוכי עץ של יוסף שטרן.  

אחד הסיפורים בקובץ "מנורת הזהב" הוא "רש"י והדוכס גוטפריד" וזאת עלילתו בקצרה:

הדוכס גוטפריד מהעיר בויון התכונן לקראת צאתו למסע צלב לכיבוש ירושלים ורצה להתייעץ עם רש"י שנודע כחכם וצדיק מפורסם. אולם רש"י סירב לבוא אליו. כעס הדוכס מאוד ובא בכבודו ובעצמו עם כל צבאו עד ביתו של רש"י בעיר וורמס. שאל אותו גוטפריד: "הגידה לי את האמת, האם אנצח במלחמה?" ענה לו רש"י: "בהתחלה תנצח ותכבוש את כל ירושלים תוך שלושה ימים. אולם ביום הרביעי תובס על ידי התורכים, כל צבאך יושמד ותשוב לביתך עם שלושה סוסים בלבד". שמע הדוכס את הנבואה הנוראה ואמר לרש"י: "אם נבואתך לא תתממש במלואה, אהרוג אותך ואת כל היהודים בארצי".

ואכן, כל מה שאמר רש"י התממש במלואו, ובתום ארבע שנות מסע חזר גוטפריד לעיר. ואולם, הוא היה מלווה בארבעה סוסים ולא בשלושה. הוא כל כך כעס עד שתכנן להוציא לפועל את גזר הדין ולהרוג את רש"י. והנה, כשעבר תחת שער העיר נפל השער על הסוס הרביעי והרג אותו, וכך בסופו של דבר נותר גוטפריד עם שלושה סוסים – בדיוק כפי שאמרה הנבואה. הוא חש נבהל לבית רש"י כדי להשתחוות לו, אך כשהגיע לביתו מצא שבינתיים נפטר.

נוסף על הקבצים הללו עיבד ברש גם סיפורי אגדה מאוצר הסיפור העולמי: "פלח הרימון: מאגדות העמים ושיחותיהם" (מצפה: תל-אביב 1934), "הדס: מאגדות העמים ושיחותיהם" (מצפה: תל אביב 1936), "עולם מספר: מבחר מעשיות ושיחות של עמי העולם" (י. שרברק: תל-אביב 1952), "משיחות ערב: סיפורים עממיים" (מסדה: תל-אביב 1958). 

נוסף על פעילותו הספרותית של ברש לילדים הוא ערך גם את הירחון לנוער "עתידות" משנת 1947 ועד 1959 יחד עם בנציון בנשלום. במכתב שכתב בשנת תש"י ושמצוי בארכיונו (ארכיון גנזים, תיק 175, א-80609) הוא כותב:

קיבלתי עלי עריכת חוברות, מעין ירחון, לבני הנעורים בשם "עתידות" משני טעמים: א. לצורך פרנסה, שנעשתה קשה מחמת היוקר הרב, ב. מתוך הכרה שיש לעשות מה בשביל הנוער מעבר לפעולות הארגוניות ההסתדרותיות וכ"ו [...]. עתידנו, וגם עתידה של ספרותנו, תלוי בדור הצעיר [...] יש לציין עובדה חשובה ומכרעת: בשנים האחרונות קם בארץ דור של קוראים לספר העברי לרבבות. ובזה נקודת האור העיקרית בחשכת ימינו.

 ברש, שכבר אז היה סופר נחשב, קיבל על עצמו עריכת ירחון לילדים מפני שהבין שעתיד המדינה תלוי בקוראים הצעירים.

נותר רק לתהות איזה סופר חשוב בימינו היה לוקח על עצמו עריכה של עיתון לילדים ולנוער שנים כה רבות מתוך דאגה לעתידו של הנוער ועתידה של האומה.

—————————–

ד"ר ורד טוהר מרצה במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן קורסים בתחומי חקר הסיפור היהודי וחקר ספרות הילדים העברית, עוסקת במחקר השוואתי של ספרות הילדים העברית ובמחקר של ההיסטוריה של ההתקבלות של האגדה היהודית המסורתית, במיוחד בעיבודים של סיפורי המקרא והמדרש בימי הביניים המאוחרים. לכתבתה על 120 שנה ללוין קיפניס לחצו כאן