שיח נשי עם בודלר
שָׁארְל - מְשׁוֹרֵר מַרְטִיר – הַרְשֵׁה לִי כָּךְ לִפְנוֹת
אֵינִי שְׁחֹרַת גָּוֶן גְּמִישָׁה, אַף לֹא גְּבִירַת אָפְנוֹת
אַתָּה כְּבָר שָׁם, בַּתְּהוֹמוֹת שֶׁדִּמְיוֹנְךָ בָּרָא,
אֲנִי עֲדַיִן גָּרָה כָּאן – אוֹמֶדֶת טוֹב וְרַע.
פּוֹנָה אֵלֶיךָ, כֵּן, אִשָּׁה, יוֹדַעַת לְהַבְחִין
בֵּין הִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ לִתְשׁוּקוֹת מִין שֶׁהִצְחִין
בֵּין גֵּיהִנֹּם לְבֵין עֶדְנָה עָלֵי הָאֲדָמָה,
בֵּין טֶבַע שֶׁפּוֹרֵחַ שׁוּב לְכִּיב בַּנְּשָׁמָה.
גַּם לִי אֵין מִי שֶׁיַּעֲצֹר אֶת נִיעַ הַשָּׁעוֹן
אוֹ שֶׁיַּרְגִּיעַ בְּאָזְנַי אֶת רַחַשׁ הֶהָמוֹן,
הַסְפְּלִין שֶׁלִּי רָחוֹק מְאֹד מִסִּמְטְאוֹת פָּרִיז
אַךְ הוּא מוֹצֵא דַּרְכּוֹ לִשְׁכֹּן וְגַם לֹא לְהַפְרִיז.
טִפּוֹת שֶׁל בֹּשֶׂם זַךְ זוֹלְגוֹת, זוֹלְגוֹת מִבֵּין שָׁדַי,
נְהַר הַלֶּתֶהּ, שָׁארְל יָקָר, יַמְתִּין לִי בְּוַדַּאי,
אַךְ עַד אֲשֶׁר בִּי לֹא תָּמוּת יְכֹלֶת הַבְּחִירָה
הַסְּתָו אֵינֶנּוּ סוֹף – הוּא רַק עוֹנַת הַנְּשִׁירָה.
הוֹ, סְמַרְטוּטָר זָקֵן נִיחָר, חֲצִי בַּקְבּוּק לָגוּם,
אַתָּה זוֹעֵק אֱמֶת חֶלְקִית לְאוֹר פָּנָס עָגוּם
כִּי כְּמוֹ הַיֹּפִי, מוֹן אָמִי, כָּךְ גַּם שִׁפְכֵי אוֹנֵן
נָאִים בִּלְבַד לְדֹק עֵינָיו שֶׁל זֶה הַמִּתְבּוֹנֵן.
מִגֹּבַהּ יָהֳרָה כֻּלָּם, כֻּלָּם נִרְאִים זָרִים,
רִמָּה וְרִקָבוֹן פּוֹשְׁטִים בִּבְשַׂר הַבַּרְבּוּרִים,
בְּפִתּוּלֵי סִמְטָא שְׁכוּחָה נֶחְבָּא לוֹ הַשָּׂטָן
וּמִזְדַּיֵּן בְּסַבְלָנוּת לִקְצֹר תַּפְקִיד חָתָן.
הָרֵיקָנוּת הִיא מֶרֶד וְהַיֹּפִי – פִּרְחֵי רַע
דָּבָר דָּבוּר וְהִפּוּכוֹ, כְּמוֹ יֵשׁ בּוֹ בְּשׂוֹרָה
כָּךְ בְּמַּלְבּוּשׁ שְׁחֹרִים הָדוּר הָיִיתָ לַתַּלְיָן
שֶׁל יֶלֶד רַךְ וּמְפֻחָד חוֹבֵק נִשְׁמַת אָמָּן.
———–
שרית שץ, ילידת 1954, היא חברת קיבוץ שריד, אחות בריאות בקהילה ומומחית לתזונה. בעלת האתר ארכנואידיטיס – ידע הוא עוצמה