מעמדת השמירה בתש"ח לבית יד לבנים בנשר – כמו פנס קסם
במשך השנים יוחדו מקומות זיכרון ואנדרטאות לפי החַיִל שבו שירתו, מקום האירוע, המבצעים והמלחמות שהשתתפו, וגם לפי בני היישובים שנפלו במלחמות ישראל. כך גם בעיר נשר שימרו וחידשו אנדרטה לזכר הנופלים הראשונים לצד הנצחת נופלים חדשים. האנדרטה, יחד עם "בית יד לבנים", חדשה גם בהיבט האדריכלי שבה וגם בהיבט התפקודי-קהילתי שלה. [י"צ]
בית יד לבנים נבנה על בסיס מבנה ששימש בעבר כעמדת שמירה. תפקידה של העמדה במלחמת 48' היה לספק הגנה לתושבי גבעת נשר. המבנה שוכן בלב שכונה שקטה, בראש גבעה, וסביבו כיכר גדולה ופארק משחקים לילדים. טרם עבודות הבנייה, המבנה שימש את הציבור רק יום אחד בשנה – ביום הזיכרון כחלק מהטכס הציבורי לזכר הנופלים. עיריית נשר ביקשה להרחיב את השימוש במבנה ובסביבתו כדי לאפשר אירועים רבי משתתפים ולהוסיף לו פונקציות שיוכלו לשמש את הציבור במהלך כל ימות השנה – נוסף לשימור פונקציית הזיכרון ההיסטורי.
האודיטוריום
האודיטוריום "מסתכל" אל הפארק והעיר הסובבים את הגבעה שבה ממוקם המבנה ובכך הוא חושף כלפי חוץ את קוי הפנים שלו. נוצרת גיאומטריה סמלית המתקשרת עם מוסד הזיכרון והיות המבנה אנדרטה לנופלים. בקצה האודיטוריום ממוקם חלון גדול הפונה צפונה המכניס אור רך לתוך האולם וגם מאפשר מבט עוצר נשימה לעבר הנוף של מפרץ חיפה. באלגוריה פואטית של המציאות, החלון משמש מעין קצה מואר למבנה, ומסמל בכך את האיזון שבין כאב השכול לבין האור והתקווה שבעולם החיים.
חלל הזיכרון
על הקיר שבחלל הזיכרון תלויה תיבה לכל נופל שעליה מופיעה תמונתו, ובתוכה יש מקום לאחסון של חפצי זיכרון אישיים. בחלל עצמו יש מקום לישיבה והתייחדות עם ספרי הזיכרון וזכר הנופלים. מרכז חלל הזיכרון מואר בחלונות צרים וארוכים שהיו חרכי הירי בעמדת השמירה המקורית, ועל ידי חלונות סקיי לייט עליונים מקוריים מהמבנה ההיסטורי. חלל הזיכרון תוכנן באופן מודולרי וניתן להוספת תיבות נוספות.
חומרי הגמר
קווי המתאר של המבנה המקורי – עמדת השמירה מ-48' – מסומנים ומודגשים באמצעות סרגלי אלומיניום שהושקעו בטיח כדי להדגיש את קווי המתאר של הבניין הישן מול התוספת החדשה. החומרים הם פשוטים: הרצפה בחלל הזיכרון היא רצפת בטון מוחלק; התקרה לאורך כל המבנה היא תקרת עץ אלון שמשרה חמימות; אזור האודיטוריום מחופה בעץ והושקעו בו מושבי ספוג מרופדים, והותאמה הנגישות.
הכיכר
כיכר ההתכנסות בחזית המבנה תוכננה גם היא על בסיס הכיכר הקיימת. נבנו מדרגות טריבונה בקצוות כדי לאפשר צפייה נוחה, ונוסף אגף צפייה בקצה הדרומי של הכיכר. חומרי הגמר של הכיכר הם בטון גלוי התוחם את המדרגות ואבני בטון אפורות, ותוכננה התאמה והנגשה לנכים.
——————–
נשר – בית יד לבנים - אדריכלים SO Architecture צוות התכנון: שחר לולב, עודד רוזנקיאר, אלחנדרו פיינרמן, תומר נחשון, סאמר חכים שטח אתר: 1,100 מ"ר, שטח מבנה: 118 מ"ר, שנה: 2013 צילומים: שי אפשטיין