החודש בטבע – שרביטי חצב בישראל – לראותם בלבד!
החצבים הם צמחי פקעת (גיאופיטים) המשתייכים למשפחת השושניים: החצבים אוגרים את מזונם בתוך פקעת באדמה ומה שייחודי אצל רובם היא עונת הפריחה – הסתיו. רוב מיני החצבים מוציאים פרחים לפני שהם מגדלים את עליהם. רק לאחר שסיימו לפרוח וירד מספיק גשם, הם מתחילים להצמיח עלי "שושנת" בבסיס עמודי התפרחת, אלו משתתפים בתהליך הפוטוסינתזה וחילוף החומרים של הצמח עם האטמוספירה הפתוחה.
החצב המצוי – המפורסם מבני המשפחה והראשון לפרוח, פורח כבר החל מחודש אוגוסט, עוד הרבה לפני הגשם הראשון, ויכול להמשיך בפריחה עד לאמצע חודש אוקטובר. נודע בכינויו "מבשר הסתיו". החצב המצוי הנו הגיאופיט בעל הפקעת הגדולה ביותר בישראל, פקעתו גדולה מגודל כדור טניס. עמודי תפרחתו נישאים לעיתים לגובה של מטר וחצי, ופרחיהם נודעים ביופיים המיוחד, בריחם ובצוף הרב שאגור בהם, מה שמהווה מוקד משיכה למאות מיני חרקים הלוגמים מהצוף יקר הערך בעונה בה מעטים הפרחים. קרובו הקטן יותר והדרומי של החצב המצוי הוא החצב הגלוני.
חצב גלוני – קטן משמעותית ועדין מקרובו החצב המצוי המפורסם לכול. צבע פרחיו קרֵמי יותר מאשר לבן ועליו מסולסלים בצורה של גלונים ומכאן שמו. החצב הגלוני מצוי בדרום הארץ, בעיקר במישורי לס ולרוב נסתר יחסית מהעין בשל גודלו והשתלבותו בנוף המדברי. פורח בסתיו כקרוביו החצבים.
בן-חצב סתווני – מין חצב קטן מאוד-זעיר ומכאן שמו "בן-חצב". נפוץ בכל אזורי צפון ומרכז הארץ. פורח בסתיו, עם רדת הגשמים הראשונים. צבע פרחיו ורוד עדין עם שוליים סגלגלים. עמודי תפרחתו של מין זה אמנם קטנים, אך צבעם מושך את העין. חרקים רבים פוקדים את פרחיו של בן-החצב, גם לא מעט דבורי דבש שחשובות ביותר להאבקה.
בן-חצב יקינטוני – בן משפחה גדול למדי, בניגוד לשמו "בן-חצב". שלא כמו שאר בני המשפחה, בן החצב היקינתוני פורח באביב, ותפרחותיו עולות לאחר צמיחת שושנת העלים. פרחיו של מין זה תכולים יפיפיים ועמודי התפרחת מזכירים מאוד את המין הנפוץ והידוע בבני המשפחה – החצב המצוי. עמודי התפרחת נישאים לגובה של מטר ויותר, וכאשר הצמח גדל בריכוזים צפופים ניתן לחזות באביב במרבדי פריחה נהדרים שלו, בעיקר מאמצע חודש מרץ. בן-החצב היקינתוני נפוץ בעיקר באזורי ההרים בצפון ומרכז הארץ.
בן-חצב מדברי – מין הזהה כמעט לקרובו בן-החצב הסתווני, בעל פרחים בהירים יותר שפחות בולטים בשטח ותחום תפוצה המוגבל למרחבים המדבריים בישראל.
מידע מעניין על החצבים: כאמור רוב מיני החצבים פורחים בחודשי הסתיו, טרום הגשמים, בעונה הדלה ביותר במים ומזון. נשאלת השאלה מדוע הם עושים זאת? מרבית החוקרים סבורים כי צמחים שונים, ביניהם החצבים, פורחים בעונה היבשה-דלה כיוון שבעונה זו יש להם הרבה פחות תחרות על האבקה וסיכויים לקבל שירות טוב מצד החרקים גבוה ביותר.
חורף גשום שיהיה, אבנר רינות, החברה להגנת הטבע ראו גם על חסידון ורוד צעיר
—————
אבנר רינות מקיבוץ עין הנצי"ב בעמק בית-שאן עוסק בטיבוע ציפורים בתחנה לחקר ציפורי ירושלים. אבנר התחיל את תחביב הצפרות עם אביו כבר בגיל 6 וכעת זהו חלק מחייו. הוא מנחה קבוצות של סקרים אקולוגיים ברחבי הארץ, מדריך במועדון הצפרות הירושלמי ופעיל שימור בעמק בית שאן.