מַה נִשְׁתַּנָּה – מאת חנה קב רוט
אֲנִי מְקִיצָה מְאֻחָר יוֹתֵר
לֹא בְּבַת אַחַת, לֹא מְנַתֶּרֶת
מֵהַמִּטָּה לִבְלֹעַ אֶת הַיּוֹם
טֶרֶם פָּקַחְתִּי עַיִן וּכְבָר אֲנִי חָשָׁה אֶת
הַכְּאֵבִים בַּכָּתֵף מְנִיעָה בַּעֲדִינוּת אֶת
הָרֶגֶל. מָה שְׁלוֹמֵךְ הַבֹּקֶר, רֶגֶל?
ב א י ט י ו ת נֶאֱסֶפֶת מִתּוֹךְ הַמַּצָּעִים
מְדַשְׁדֶּשֶׁת לעבר הַמְּקַלַּחַת.
עוֹד יוֹם הֵחֵל
הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה:
הַזְּמַן נַעֲשֶׂה מָהִיר יוֹתֵר, הַתְּנוּעוֹת – מְתוּנוֹת
הַזִּכָּרוֹן הַמִּתְאַמֵּץ אֵינוֹ זָרִיז להֵיעָנוֹת
שׁוּם דָבָר לֹא נִשְׁאַר כִּבְעָבָר
הַכּל הִשתָנָה
רַק הַלֵּב
מְסָרֵב.
—————–
חנה קב רוט היא גימלאית של סמינר הקיבוצים ושל המדרשה לאמנות בבית ברל
שיר נפלא על החיים שמציג מצד אחד את הניגוד – ככל שהזמן מהיר יותר, התנועות איטיות יותר, ומצד שני את מה שלעולם לא משתנה, הלב, הרגש, התשוקה לחיים.
יפה מאוד!