המדוזה "חוטית נודדת" ומנגנון הצריבה – כמו בסרט "מוצאים את נמו"
המדוזה ומנגנון הצריבה – ריאיון עם ד"ר תמר לוטן, ביה"ס למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה – דברים שלמדנו מן הסרט Finding Nemo 
כ-200 סוגי מדוזות ישנן בעולם בכל רמות הטמפרטורות, גם קרות וגם חמות. יש מהן שמאפיינות אזורים מסוימים, וישנן מדוזות קוסמופוליטיות שנמצאות בכל מקום בעולם.
בשנים האחרונות, המדוזה "שלנו" היא "החוטית הנודדת", שהיא מדוזה רגישה לטמפ' קרה. בים היא נמצאת במזרח הים התיכון, וצופים שהיא לא תגיע לצד המערבי של הים כי שם (בחופי צרפת למשל) קר לה מדי. לפני 40-30 שנה המדוזה הנפוצה בחופינו הייתה מדוזה כחולה "מצויה".
מהי המדוזה – צמח או בעל חיים? ומדוע ישנם נחילים כה גדולים?
המדוזה היא בעל חיים. אצל המדוזה יש זכר ונקבה, הרבייה היא חיצונית, כאשר המדוזה משחררת אלפי ביציות למים שמתפתחות לפגיות קטנטנות = יצורים בגודל של 200 מיקרון, שלא אוכלים, נעים במים שעות עד ימים, ומחפשים מקום קשיח להתיישב עליו, כמו משטח סלע. הם מתיישבים על קרקעית הים ועוברים מטאמורפוזה – מהפגית שצורתה קצת מזכירה תולעת, לפוליפ שלו צורת גבעול המעוטר בזרועות ציד מסביב לפתח הפה. 
פוליפ בים הוא למשל "שושנת ים" – שיש לה רגל צמודה לקרקע + זרועות + פה פתוח, שהוא גם הפתח היחידי בגוף הפוליפ ודרכו גם נכנס המזון אך גם יוצא. המדוזות, שושנת הים, אלמוגים וההידרות – הם כולם חיות טורפות השייכות למערכת הצורבים "נידרייה". אלה חיות פשוטות יחסית בנות 700 מיליון שנה.
בשלב הפוליפ המדוזה הצמודה לקרקע מתרבה בצורה א-מינית [מזכיר את התפשטות צמח הדשא] על ידי שליחת שלוחות או ניצנים שיהפכו לפוליפים ובאופן זה מכל פוליפ אחד יתקבלו מאות פוליפים נוספים. עם שינויי הטמפרטורה בים [באביב] הפוליפים האלה, שהם באורך של כמה מילימטרים בלבד, מתארכים מעט וגופם מתחלק ללוחיות – (סגמנטים) שיתפתחו למדוזות על גבי גבעול הפוליפ.
המדוזות החדשות ישתחררו מן "הגבעול" ויהפכו למדוזות בגודל של עד 30 ס"מ תוך מספר חודשים. גם הפוליפ הראשון עדיין ממשיך לחיות ולייצר פוליפים ומדוזות נוספות. כלומר, התהליך הוא – מדוזה שיוצרת אלפי ביציות שעוברות הפריה ומכל עובר מתפתחת פגית – שיוצרת מאות פוליפים שכל אחד מהם יכול ליצר בעונה כ- 20-5 מדוזות. התהליך מתוזמן על ידי הטמפרטורה של המים, ולמרות שחלק מהביציות וגם הפגיות נטרפות כדרך הטבע, עדיין המונים נשארים.
האם המדוזה רוצה לטרוף אותנו?
המדוזות שוחות היטב, גם נגד הזרם, תלוי בעוצמת הזרם. למעשה המדוזה כל הזמן סורקת את הים, את המים ומחפשת אוכל, במידותיה, כי מדוזה יכולה לאכול המון. המדוזות אוכלות סרטנים, דגיגים, אוכל קטן שאותו הן צדות על ידי זרועות הציד שלהן. איך? כאשר זרועות המדוזות נתקלות ביצור חי, תאי הצריבה שטמונים בזרועות המדוזה מופעלים ואלפי מחטים חודרות את הטרף ומחדירות רעלנים לשיתוק בעה"ח.
אז מדוע המדוזה צורבת אותנו, הגדולים?
המדוזה לא יודעת מהו הטרף שמולה. החיישנים שעל זרועותיה פועלים באופן כימי ועל ידי מגע. אם המדוזה נתקלה וצרבה קבוצת אנשים – מבחינתה זהו בזבוז משאבים, ואם לא נגענו בה – לא יפעלו תאי הצריבה. המדוזה לא "תפעל" על עצם שאיננו אורגני ושאין לה מגע איתו. לכן המדוזה תאכל דגיג מת אבל לא תפעיל את מנגנון הצריבה על עצמים דוממים. לחצו על התמונה לצפייה בסרטון
מי שלמד להגן על עצמו מפני המדוזה הוא הדג "נמו", "דג הליצן" של "שושנת הים" [Finding Nemo] שגם היא שייכת לצורבים והיא סוג של פוליפ. ממנו למדו החוקרים על מנגנון ההגנה מפני צריבת זרועות המדוזה.
כיצד נתגונן מצריבות המדוזה שפעילה בדיוק בחודשי הקיץ שלנו?
הטמפרטורות של חום יולי-אוגוסט הן המקום האופטמלי למדוזות וגם לזרועות שלהם שנתלשו מהן וממשיכות "לחיות" ולצרוב עד שבועיים אחר כך. לכן עלינו להישמר ולהיזהר. מלבד בגדי צלילה יש עכשיו קרם חדש, פטנט ישראלי כמובן, שבנוי לפי שיטתו של הדג "נמו". מריחת הקרם מונעת מהמדוזה להכיר אותנו כגוף חי, משתקת את מנגנון הצריבה ומונעת את הצריבה – אבל יש למרוח בכל מקום ומקום בגוף לפחות 10 דקות לפני שנכנסים לים, את הקרם ניתן להשיג ב- SafeSea.co.il או במועדוני גלישה ורשת שוונג.
