החג הזה תאכלו ירוק ופחות חלב לבן

חג השבועות נצרב אמנם בתודעה העכשווית בתור 'חג החלב', אך למעשה מדובר בחג של הילולת תנובת האדמה, וידוע בתורה כ"חג הקציר" ו"יום הביכורים". כך שבועות מהווה הזדמנות טובה לעמוד על טיבם של היתרונות הבריאותיים של מזון מהצומח בעידן של מחלות חברת השפע, ומנגד לבחון מהו מקומם של מוצרי חלב בתזונת האדם.
חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד התייחסו לסוגיה זו ומסקנתם: "חלב מספק כמויות משמעותיות של חלבון ונוטריאנטים חיוניים נוספים, ויכול לתת יתרונות בריאותיים עבור ילדים ומבוגרים עם איכות תזונה ירודה. לאנשים הצורכים תזונה איכותית (הכוללת עלים ירוקים, קטניות, אגוזים, גרעינים ומספיק חלבון), היתרונות התזונתיים בצריכת חלב גבוהה כנראה לא עולים על ההשלכות השליליות".
הבעייתיות שבחלב ומוצריו
♦ צריכה גבוהה של מוצרי חלב קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית וייתכן שגם לסרטן השחלות. צריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של IGF-1 – גורם גדילה שנמצא קשר בינו לבין סרטן הערמונית וסרטנים נוספים.
♦ לפי חוקרי הרווארד "ההשלכות של חשיפה אנושית לכל משך החיים לגורמי הגדילה בחלב לא נחקרו כיאות. כמו כן במשקים מודרניים מתועשים, פרות מייצרות חלב במקביל להיותן בהיריונות עוקבים, כך שחלבן מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין". חשיפה של ילדים גם למינונים נמוכים של הורמונים אלו עלולה להיות קשורה בהתפתחות מינית מוקדמת, ובסיכון מוגבר בטווח הארוך להתפתחות סרטנים תלויי הורמונים.
♦ בעיה נוספת ונפוצה מאוד היא אי סבילות ללקטוז – הלוא הוא סוכר החלב. בישראל שכיחות התופעה ביהודים היא 70%: 79% בקרב אשכנזים, 63% בקרב יוצאי צפון אפריקה ו-44% בקרב יוצאי תימן, ובקרב הערבים השכיחות היא 81%. יש לציין שעם העלייה בגיל בדרך כלל עולה גם השכיחות והחומרה של התופעה. הסימפטומים פוקדים את מערכת העיכול וכוללים למשל, נפיחות, גזים, כאבי בטן, שלשול ובחילה.
♦ מוצרי החלב מהווים מקור לא מבוטל לשומן רווי, כולסטרול ונתרן – שלהם השפעה שלילית בין היתר על בריאות הלב וכלי הדם.
♦ חוקרי הרווארד מסכמים ש"סידן הוא חשוב, אך חלב הוא לא מקור הסידן היחיד או אפילו הטוב ביותר. יש מעט ראיות אם בכלל, שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מגנה בפני דלדול עצם, ולעומת זאת צריכה גבוהה שלהם קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית ויתכן שגם לסרטן השחלות". המלצתם: " להגביל את צריכת מוצרי החלב ל-2-1 ביום. יותר מכמות זו לא בהכרח תועיל לעצמות, וניתן לצרוך גם פחות מכך, כל עוד מקבלים מספיק סידן ממקורות אחרים".

ספיגת הסידן מקטניות, טחינה ואגוזים למיניהם היא כ-22%, לא נמוכה בהרבה מהספיגה ממוצרי חלב – כ-32%. אך שיעור ספיגת הסידן הגבוה ביותר: 50% -60% קיים דווקא בירקות ירוקים כמו: כרוב לסוגיו, עלי רוקט, ברוקולי ובמיה. כך למשל יש ב-100 גרם חלב (כחצי כוס) 100 מ"ג סידן, וב-100 גרם ברוקולי (כשני שלישים הכוס) – 50 מ"ג, אך הכמות הנספגת דומה: כ-32 מ"ג מחלב, וכ-30 מ"ג מברוקולי.
למקורות הסידן מהצומח יתרון על פני מוצרי חלב, גם מפני שהם מכילים חבילה ייחודית של רכיבים תזונתיים נוספים הפועלים בסינרגיה לשמירה על העצם ועל בריאותינו ככלל. הם מכילים למשל סיבים תזונתיים ופיטוכימיקלים – רכיבים מונעי מחלות המצויים באופן בלעדי בעולם הצומח. כמו כן יש לדעת שתזונה התומכת בבריאות העצם צריכה להיות עשירה ברכיבים נוספים פרט לסידן, למשל: מגנזיום ואשלגן המצויים בעיקר במזונות צמחיים, וויטמין C וויטמין K המצויים רק בצומח. חג שמח ובעיקר ירוק!

———————–

אורית אופיר היא דיאטנית קלינית  (B.Sc) ונטורופתית  https://www.facebook.com/orit.ofir.5       

http://www.oritofir.com/