"צוק איתן" – המילים שמהן בנויה האהבה

♦ מלחמה היא "ריב עם אויב בכלי נשק" במילון המקראי, ואצל אבן שושן: "התנגשות מזוינת בין צבאות, סכסוך בין גופים מדיניים, בפעולות קרב בנשק ובכוח הזרוע".
♦ מלחמה היא דבר רע, מכאיב, הופך עולמות בן-רגע, אין בה צדק ולא זכות, ואין בה מנצחים – שני הצדדים תמיד מפסידים, במיוחד אצלנו, שהצבא הוא אבות, בנים, נכדים והוא העם, אנחנו.
♦ במקרא צמודות ל"מלחמה" מילות חיזוק, שתומכות: "קדשו עליה מלחמה" [דברים ב' כד]; "כל חלוץ למלחמה" [במדבר ל"ב כט]; אך גם "ותהי המלחמה קשה" [שמואל א ט' כב].

גלייטו בייניסיאן, אלמנתו של רב-סמל בכיר קסהון (דני) בייניסיאן, הגשש שנהרג בגבול רצועת עזה במבצע צוק איתן, סיפרה אחרי האסון שקסהון הרגיש את המנהרות מתחת לרגליים וזה הפחיד.
יומיים אחרי שנפל, היא באה לבדה לביה"ח וילדה את בתם הרביעית. בייניסיאן היא אישה חכמה, יציבה ורגועה. הדברים שאמרה חזקים ונכונים יותר מכל הפסיכולוגים שבעולם, שראויים לכולנו לחרוט על לוח לבנו: מה אפשר לומר לבת שנה וחצי?
- אבא לא יחזור יותר.
- אין יותר למי לצפות.
- ככל שעובר יום, יותר קשה, עוד יום שהוא לא חוזר, עוד יום שלא שומעים את הקול שלו. אין למי להתקשר, אין למי לסמס, אין אותו.
- קראתי לה טל-אור כי היה קם כל יום בארבע בבוקר עם טל השמים והוא נפל באור יום.
- אני אתמודד, הוא כל-כך חיכה ללידת הבת – וחייכה לתינוקת החדשה.

תהיי חזקה יקירתנו, ילדייך יזכרו את תגובתך שתיתן להם כוח להמשיך ולזכור את אבא.