חיים גורי ז"ל (1923 – 2018) – "אַף שֶרָצִיתִּי עוֹד קְצָת עוֹד"
חיים גורי שמר בעקשנות על זכויות היוצרים של כל מילה שכתב. בשנים האחרונות הן הופקדו בידי נכדו דניאל. אבל אם ניקח את שמות השירים בכל קובץ משיריו – נקבל שיר אחד יפה לא פחות. למשל, מן הספר "עיבל"¹
"זכינו באורכה שהוענקה."
"דיברנו אל לבנו, גמרנו אומר לא לאבד את התקווה."
"ראשי שיבה. אל סמרקנד לא אגיע כנראה."
"ואני אומר לכם, שעל אף הזמן הרוח והמים, העקבות לא יימחו." / "כי פנה עוד יום, כי השמש יפנה ויבוא, ולא נפתחו שערי מחילתה." / "אך זמני מפנה גבו הולך ממני. מה אתה רוצה ממנו – ההרגל שלו הוא לעבור." / "החרטות באות אחר כך. לפעמים הן נוטלות חופשה, מותר להן. אל תדאג, הן ישובו." / "עזוב את עצמך נסה להתחלף. אם לא, תלך בלילה לאיבוד ולא תקום בבוקר עם שיר חדש בלב." / "סביב רחובות שאינם מצפים למשיח, המסתפקים בצרות ותוגות שניתן איכשהו לשאתן." / "כמו בהיפנוזה חרישית המפצירה בי – הישאר עוד קצת, הרי טוב לך איתנו ומה אכפת לך." / "כל הקולות ישירו את שירת המקהלה. נהיה שם. אל תדאג. מגיל הגן אנחנו רשומים לחגיגה ההיא." / "וכבר כוכב הערב הנמוך מהרגיל סקרן לדעת כמונו: כמה יעברו כמה ישארון ויהיו בעניינים?" / "מה אתה עושה בשארית חייך בין הזיכרונות והתרופות? כמו המתמיד ההוא, להבדיל, אתה גחון שעות על שולחן."
1. הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009