על הקשר בין מספר היחידות בבגרות במתמטיקה לגובה המשכורת
מתמטיקה נתפסת בעיני רבים כמקצוע החשוב ביותר הנלמד לבגרות, אך לעתים יש לה דימוי של תחום קשה ומרתיע. לאורך העשור האחרון נרשמה ירידה משמעותית במספר התלמידים שבחרו לגשת לבגרות במתמטיקה בהיקף של 4 או 5 יחידות (אם כי בשנה האחרונה חלה דווקא עלייה קלה בשיעורם), ובעקבות זאת הוחלט במשרד החינוך לנקוט תכנית לאומית כדי להעלות את שיעור הנבחנים ברמות הגבוהות. אך האם אכן יש ללימודי המתמטיקה חשיבות בהמשך חייהם של התלמידים?
כדי לענות על שאלה זו, בחנו החוקרים פרופ’ איל קמחי ואריק הורוביץ במחקר של מרכז טאוב (במימון משותף עם קרן טראמפ) את ההשפעה של לימודי מתמטיקה ברמה מורחבת על ההישגים בשוק העבודה, ובפרט על השכר. בסיס הנתונים הייחודי שנבנה לצורכי המחקר אפשר לחוקרים לעקוב אחר הנבדקים מזמן ההיבחנות בבחינות הבגרות, ולראות האם המשיכו ללימודים אקדמיים – ואם כן, באיזה תחום בחרו להתמקד – ומה היו נתוני התעסוקה שלהם בשלבים המוקדמים של הקריירה (גיל 29).
במחקר נמצא כי באופן לא מפתיע, תלמידים שניגשו לרמות הבחינה הגבוהות במתמטיקה המשיכו ללימודים אקדמיים בשיעור גבוה בהרבה מאלו שניגשו לבגרות ברמה נמוכה יותר, או שלא ניגשו לבגרות כלל (90 אחוז בקרב הנבחנים ב-5 יחידות לעומת כ-76 אחוז מהנבחנים ב-4 יחידות, כ-50 אחוז בקרב בוגרי 3 יחידות, וכ-16 אחוז בלבד בקרב אלו שלא ניגשו לבגרות במתמטיקה). כמו כן נמצא קשר בין מספר יחידות הלימוד במתמטיקה לתחום הלימודים האקדמיים. נבדקים שניגשו לבגרות בהיקף של 5 יחידות נטו יותר ללמוד תחומים ריאליים כמו מדעי המחשב, הנדסה ומדעים מדויקים, ואילו שיעור גבוה יותר של אלה שלמדו בהיקף של שלוש וארבע יחידות הם בעלי תארים במדעי הרוח, באמנויות ובמדעי החברה.
נתון זה עשוי להסביר את הממצא המשתקף בתרשים הראשון: ככל שמספר יחידות הבגרות במתמטיקה גדול יותר, הנבדקים נוטים להיות מועסקים במשלחי יד הנחשבים ליוקרתיים יותר. שיעור בעלי משלח היד האקדמי גדל בהדרגה מ-4 אחוזים בקרב נבדקים שלמדו בהיקף של פחות משלוש יחידות ל-49 אחוז בקרב הנבחנים בחמש יחידות. נוסף לכך, ניתן לראות ששיעור בעלי המקצועות החופשיים והטכניים בקרב הנבחנים בהיקף של שלוש יחידות לפחות הוא כפול מאשר בקרב אלה שלמדו בהיקף נמוך יותר, או שלא נבחנו כלל. לעומת זאת שיעור העובדים המקצועיים, המשתכרים בממוצע סכום נמוך בהרבה מאשר בעלי המקצועות החופשיים והטכניים, נמוך בהרבה בקרב אלה שנבחנו בשלוש יחידות לפחות.
לפי המחקר של מרכז טאוב, השפעתם של לימודי המתמטיקה ניכרת גם בבדיקת גובה השכר לפי משלחי יד. הממצאים המוצגים בלוח מראים בבירור כי תלמידים שהרחיבו את היקף לימודי המתמטיקה שלהם הרוויחו בבגרותם שכר גבוה יותר מאלו שניגשו ל-3 יחידות או לא נבחנו כלל, גם כאשר הם השתייכו לאותה קטגוריה של מקצועות. כך למשל מנהלים שנבחנו בהיקף של 3 יחידות השתכרו בממוצע 50 שקלים לשעה, ושכרם של עובדים באותו משלח יד שנבחנו ב-5 יחידות עמד על 74 שקלים לשעה.
