גלויות מן העבר – גלריה נאיבית

גלויות מהעבר: אמנות נאיבית מאירופה גלריה ג'ינא  19.11.2015 – 15.1.2016  דיזנגוף 255, ת"א 

במדינות מזרח אירופה ומערבה מקיימת האמנות הנאיבית את כל מאפייני הז'אנר: צבעים עזים, פרטנות מדוקדקת, פרספקטיבה וקנה מידה ילדיים, תמימות וסצינות פשוטות מחיי היומיום. אלה מבטאים על ידי אמנים אוטודידקטיים את הסיפור האנושי שבמגוון התרבויות, המסורות וההיסטוריה, ואת הנושאים והסגנונות המשתנים בין הארצות השונות. בתערוכה כ-50 אמנים מ-16 מדינות. 

במערב אירופה, בעיקר בצרפת, הגישה החופשית, ההבעה היצירתית והיחסים ההרמוניים שבין האדם לטבע של אנרי רוסו ופול גוגן – העניקו השראה לאמנים הנאיבים של הדורות הבאים עד  היום.  בבלגיה, עושר היסטורי ומסורת אמנותית לצד נופים וסגנון אדריכלות טיפוסי משמשים רקע לציורים הנאיביים של הואלונים והפלמים כאחד. 

האמנות הנאיבית של הולנד מעניקה אופי רומנטי ליחסי הגומלין השלווים שבין הטבע, האדם וממלכת החי. בעבודות ישנם דכדוך לצד מתיקות, עליזות לצד מלנכוליה. מזג האוויר האפור של המדינה מוחשי ביצירות של ההולנדים הנאיבים, ואתו תחושה יוצאת דופן של אור.  

ביצירות הנאיביות של סקנדינביה שולטים האקלים הקפוא ושעות השמש המעטות. אפשר לראות שכל אחד מהאמנים "צועד לפי צלילי מתופף אחר". בעוד אמנים נאיבים מפינלנד מתארים סצנות מושלגות מהקוטב הצפוני וחיות בר בצורה אינטלקטואלית שקולה, אמנים אחרים פונים לסצנות שטופות שמש של כיכרות הומות וילדים משחקים. חלק מהאמנים הנאיבים השוודים פורסים נופים אימפרסיוניסטים או שכונות פרברים שמצוירות בפרטי פרטים, בעוד אחרים מתארים "שעות מאושרות" בבתי קפה, ג'אז וממתקים מעוררי תיאבון. הציירים הנאיבים של דנמרק מתרכזים בארכיטקטורה ובחיי היומיום שבערים ובעיירות, וחלק מהם פונה להשראה מסיפורי התנ"ך ומהאמונות והמעשיות של הדייגים המקומיים. 

בספרד מציגים הציירים הנאיבים את ההיסטוריה, האדריכלות והגנים לצד טקסים מסורתיים וכיכרות המפורסמות. הנאיבים של פורטוגל מציירים באהבה את אדמת מולדתם, עובדים בשדות, כפרים ללא רבב ושמים בלי עננים – נישואין עליזים בין אדם, שמים וארץ. בדומה להם, הציירים הנאיבים האיטלקים מציגים אידאליזציה של אזור מולדתם ואת אהבתם לחיי הכפר, לנוף הכפרי ולפשוטי העם של איטליה. 

באירופה המזרחית מציגה לרוב האמנות הנאיבית מקרואטיה את המציאות האכזרית של חיי האיכרים, אך גם משמרת את התמימות ואת האידאליזציה של חיי היומיום. בניגוד להם, האמנים הנאיבים מסרביה מדגישים את הפן השמח בחיים – ירידים, חתונות ופסטיבלים, יבולים שופעים, עלמות ורקדנים בלבוש ססגוני ושמים שטופי שמש. בהונגריה, הנושאים השכיחים כוללים עיירות, שדות, כרמים, גנים ומשק. דמויות האדם ממלאות את הסצינות בראליזם פשוט, בליריות מעודנת ובטוהר ילדי. ברומניה, האמנות הנאיבית חדורת אלמנטים פולקלוריסטיים ודקורטיביים. היא כוללת את הנושאים המשותפים לאזור: חיי כפר, פעילויות כפריות ופסטיבלים ציוריים. באופן דומה, האמנות הנאיבית של רוסיה מכילה רבים מהמאפיינים המסורתיים של הז'אנר: צבעוניות ססגונית, פרספקטיבה ילדית ואהבה לירית לארץ ולאלה החורשים, זורעים וקוצרים בה.