הכול על המדוזות שלחופי הים התיכון – הן כבר עזבו את הארץ והים נפלא
בתאריך 3.8.2015 – דיווחה ד"ר בלה גליל מחקר ימים ואגמים לישראל שהמדוזות ממין חוטית נודדת עזבו את חופי ישראל.
מבנה ואורח החיים של המדוזות
מדוזות הסוכך (cyphozoaS), כמו אלמוגים ושושנות ים, משתייכות למערכת הצורבניים (Cnidaria). תבנית גופן פשוטה: סוכך דמוי פעמון, שמתחתיו משתובב איבר דמוי ענבל עטור בזרועות ציד ובו חלל העיכול. בשולי הפעמון אברי חוש שיווי משקל, לעתים "עיניות" רגישות לאור, לעתים נזר נוסף של זרועות ציד בשולי הפעמון. הגוף כולו דמוי מקפא (ג'לטיני), רובו נוזלים ו-5% חלבונים ורב-סוכרים.
המדוזה נעה על ידי כיווץ שרירים טבעתיים שבהיקף הסוכך. התאים הצורבים מצויים בעיקר על גבי זרועות הציד. מספרם, גודלם, שלפוחית הארס, חץ הארס והקוצים שפוצעים את הקורבן שונים במינים השונים. מספר תאי הצריבה גדול מאוד, והמדוזה יכולה לגדל תאים צורבים חדשים במקום אלו שנפסדו. רוב המדוזות צורבות, קטנות כגדולות, ולחלקן ארס מסוכן עד כד גרימת מוות [למשל, "צרעת הים" ממחלקת 'מדוזות הקופסה' שבחופי צפון אוסטרליה ובגיניאה החדשה, אך לא בים התיכון], גם צריבה בלבד היא לא נעימה.
המדוזות חיות בדרך כלל חודשים אחדים ומתות לאחר הרבייה. בעוד מרבית המדוזות חיות בדד, מינים מסוימים מסוגלים להופיע בנחילי ענק המשתרעים על עשרות ומאות קילומטרים רבועים.
חוטית נודדת Rhopilema nomadica Galil 1990
במחקר מ-1990 נמצאו שבעה מינים של מדוזות סוכך בחופי הארץ, ביניהם המדוזה החדשה למדע: "חוטית נודדת" – על שום שמקורה בים סוף ובחופי מזרח אפריקה, והיא נדדה לים התיכון דרך תעלת סואץ.
בישראל מופיעים נחילי "החוטית" בין יוני לתחילת אוגוסט במרחק של קילומטרים בודדים מן החוף. לרובן סוכך בקוטר 40-30 סנטימטרים, שצבעו תכלכל, והוא מכוסה בגבשושיות זעירות. לחוטית זרועות ציד דקות מרובות שעליהן צְברים של תאים צורבים. פגיעת החוטית גורמת לצריבה דמוית כווייה קלה וחולפת. במקרה של פגיעה קשה מופיעות שלפוחיות, חום הגוף עולה וייתכנו צלקות. חומרת הפגיעה תלויה במספר התאים הצורבים, במיקום האיבר הפגוע וברגישות הנפגע לארס. רק חלק מן הרוחצים שנפגעים נזקקים לטיפול רפואי.
"החוטית הנודדת" היא אפס קצֶהָ של פלישה המונית של מאות מינים מים סוף למזרח הים התיכון דרך תעלת סואץ – 450 מינים תועדו עד היום. בין זרועות החוטית, עם זאת, מוצאים מקלט צעירי דג הצנינון הדו-ימי, שגם הוא מהגר מים-סוף ונידוג בכמויות מסחריות.
קסיופיאה Cassiopea andromeda
הקסיופיאה היא הראשונה מבין מדוזות הסוכך שעברה מים סוף דרך תעלת סואץ לים התיכון, כבר ב-1886. היא מצויה בין סלעים במים רדודים ומוגנים. מדוזה טרופית זו יוצאת דופן כי היא מבלה את מרבית חייה הבוגרים על קרקעית הים במים רדודים, כאשר סוככה המשוטח משמש לה מצע וזרועותיה פרושות אל האור. בים התיכון תפוצתה באגן הלבנט – מישראל ועד יוון, אולם פרטים בודדים נמצאו גם במלטה.
פילוריזה נקודה Phyllorhiza punctata
הפילוריזה היא מין פולש שהגיע כנראה בצמדת ספינות, בעל פוטנציאל רבייה גדול שאינו שייך לחי הטבעי לים התיכון. בחוף הישראלי נאסף פרט בודד בשנת 1965, ובשנים האחרונות עלה מספרן בחופי הארץ. מכיוון שבשנת 2000 הופיעו נחילי ענק של הפילוריזה במפרץ מקסיקו וגרמו לפעילות הדיג ולחקלאות הימית שם נזקים כלכליים של מיליוני דולרים, הן כנראה אלה שהגיעו לים התיכון ולישראל, עקב שיט ספינות ממפרץ מקסיקו לישראל. הן הגיעו לאיטליה ב 2009 והלאה גם לספרד הגיעה השפעתן: ביולי 2011 נסגרו שם שישה חופי רחצה בשל נוכחות הפילוריזה.
המסרקנית, מהפולשים המזיקים בעולם, הגיעה לחופי ישראל
גם המסרקניות הן חיות מקפא (Gelatinous organisms), אלא שהן נטולות תאים צורבים ואינן מסוכנות לאדם. "מסרקנית ליידי" (Mnemiopsis leidyi), שמקורה בחופי אמריקה. היא נתגלתה לראשונה בחוף אשקלון בשנת 2009 ועתה מצויה לאורך החוף כולו. היא נכללת ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם".
'מסרקנית ליידי' מגיעה לאורך של 10 סנטימטרים ושמה מתאר את סידור הזיפים על גופה. היא מפרה את עצמה ויכולה לייצר עד שמונת אלפים ביצים. ואלה מסלולי התפשטותה באמצעות מי נטל באוניות: לים השחור – בו טרפה כמויות גדולות של ביצים ועוברי בעלי חיים הצפים במים של דגים מקומיים; לים הכספי – שם פגעה במקורות המזון של כלב הים הכספי ; לים האגאי והאדריאתי וגם לים הבלטי – שם גרמה לפגיעה קשה בדג הבקלה המסחרי. דיג-יתר מונע מדגים טורפים לעצור את המסרקנית.
למסרקנית יכולת ההסתגלות למגוון תנאים סביבתיים, גם בים התיכון, שבו יש יותר בעלי חיים שמקטינים את נזקה למערכת. אין ספק שהוספת טורף למארג המזון המקומי תשפיע.
נחילי החוטיות והמספר הרב של מינים פולשים הם פעמוני אזעקה של הים הקוראים לנו לחשוב על יחסי הגומלין בין האדם לטבע ולים. פועלי האדם מצטרפים לשינוי הגלובלי וגרמו גם לשינויים המתרחשים בים התיכון כולל הופעת נחילי המדוזות מספרד ועד ישראל. ייתכן שהמערכת הימית הטבעית השתנתה ולא תחזור להיות כבעבר.
——————-
ד"ר בלה גליל אחראית תחום ביולוגיה ימית במכון לחקר ימים ואגמים
רוי גוילי, בן 34, הוא צוללן חופשי ללא מיכלי צלילה כ-25 שנים. רוי צולל בעיקר למטרות דיג וצילום תת-מימי. ידוע כבעל כושר אבחנה לזיהוי בעלי חיים ימיים (5 סוגים של פריטים זוהו בפעם הראשונה בארץ, כגון דגים, אצות ומסרקניות). "אני מאוהב בתחביב מגיל צעיר מאוד כשאבא שלי היה לוקח אותי לצלול איתו". לחצו כאן ועקבו אחר רוי הצולל בין המדוזות
