פינת שיר – פִיקוּס הַשְֹּדֵרוֹת – מאת רותי יצחקי-ריכטר
איש זקן בכיסא גלגלים
בְּצֵל פיקוס חוסֶה בשדרה.
עיניו מביטות בִּיְרַק עלים,
שוזפות פַּגּוֹתיו בדממה.
כאן טייל יד ביד עם אמו –
ידה בלוריתו מדבללת,
כאן זימר לו אביו שיר תוגה
ושירי חלוצים לתפארת.
כאן ידע נשיקה ראשונה
וחיבק נערה אוהבת.
כאן שיחק לְפָנים עם בנו,
וקטף חוויות מלוא הטנא.
איש זקן בכיסא גלגלים
מרים את ידו מול שמים של תכלת.
אולי, אם יצליח לקטוף בְּרַק עלים,
יוכל לעצור את הזמן מללכת.
——————-
ראו גם אצלנו בחצר – רות ריכטר היא סבתא פנסיונרית פעילה. ילידת קרית חיים, אגרונומית, סופרת, מורה לביולוגיה בתיכון ובמכללת גורדון בחיפה. רות ואריה ריכטר פעילים בחוג לטלוויזיה קהילתית בנווה מונוסון. 9 ספרים הוציאה רות: "ארץ ירוקה שלי", "ים כחול שלי", "ירושלים לדורותיה", "עפיפונים ועוגיות ושוקולד", "התמונה". "מה שעובר לי בראש" ו"המנגינה של נועה". האגדות גם בכתובת http://www.tiuli.com/ruth_legends.asp
שיר מקסים ונוגע ללב