אצלנו בחצר – בומבקס הודי "עץ הכותנה" – אגדת האדם הראשון
ימים אחרונים של סתיו או תחילת החורף. השמש עדיין מכה בכל עוזה והפריחה מעטה. מה ישמח את הלב והעין? אתה מנסה למצוא מעט צל בגינה הציבורית, לנגב את הזיעה הניגרת ולמצוא ספסל לנוח, ופתאום, כשאתה נושא עיניך מהקרקע, מתנשא לפניך עץ גדול, עטוי כולו בפרחי ענק מרשימים. עץ זה הוא הבומבקס ההודי.
כפי שמעיד שמו, מוצאו מהודו, אבל הוא גדל בר גם במקסיקו ובמרכז אמריקה. הבומבקס הוא בן-דוד רחוק של ההיביסקוס ואח לכוריזיה, שפרחיה הדומים לפרחי הבומבקס ורודים או לבנים.
לא רק הפרחים מושכים את העין ומעוררים את הסקרנות. הפרי מכיל זרעים העטופים בסיבי משי לבנים, מבריקים וארוכים, דומים בצורתם לסיבי הכותנה. לכן מכנים האנגלים את הבומבקס "עץ הכותנה". כדי להפיק את הסיבים מגדלים במזרח אסיה את הבומבקס באופן מסחרי. הסיבים משמשים כחומר מילוי למזרנים, לשמיכות, לכרים, לכסתות ולחיות פרווה. מהזרעים מפיקים שמן המשמש ברפואה העממית כמרפא לכאבי ראש ולעצירות, ומהגזע קל המשקל מייצרים סירות קאנו המשמשות את הדייגים.
הבומבקס והאדם הראשון / על פי אגדה מטרינדד
כשגורשו אדם וחוה מגן עדן עברו ליד עץ בומבקס גדול וענף, וראו בראש ענפיו פקעי פריחה גדולים. הם היו רעבים מאוד וחשבו שהפקעים הם פירות. לכן ישבו ליד העץ, וחיכו בסבלנות שהפירות יבשילו וינשרו. אך הפקעים תפחו וגדלו, וכעבור שבועות מעטים נפתחו, ומתוך העלים המקיפים אותם צצו פרחים ארגמניים, גדולים והדורים מאוד.
כעס אדם ואמר לעץ: "עץ אכזר אתה! אנחנו אירחנו לך לחברה, שעשענו אותך, וחיכינו שתכבד אותנו במזון, ואתה מושיט לנו פרחים?!"
אמר העץ: "אין כמו פרחי ההדורים בכל הארץ! טוב הדרם ממזון או ממשקה."
"אבל אנחנו רעבים!" ענו אדם וחוה פה אחד.
"בעוד חודש ייווצרו מהפרחים פירות, ואולי תוכלו לאכול אותם," ענה העץ.
המשיכו אדם וחוה לשבת בצל העץ, להביט בפרחיו הנפלאים ולחלום על הפירות הטעימים שיאכלו בשפע. לבסוף נשרו עלי הכותרת, ומהפרחים המרהיבים נוצרו פירות גדולים. שמחו בני הזוג והמשיכו לחכות בסבלנות שפירות הבוסר הירוקים יבשילו.
בוקר אחד התבקעו בבת אחת כל הפירות, אבל במקום מיץ עסיסי ובשר פרי דשן עפו מתוכם לכל רוח סיבים לבנים ומבריקים, דמויי משי, והתפזרו לכל עבר.
"אתה עץ אכזר"! נזפו אדם וחוה בעץ. "ימים רבים אנחנו מחכים לטעום מפירותיך, ואתה נותן לנו רק מעט סיבים חסרי טעם?!"
ענה הבומבקס: "אינני רשע! אני מעניק לכם פרחים לשמח את לבכם, סיבי משי לעשיית כרים וכסתות, זרעים להפקת שמן ותרופות, ולאחר מותי תוכלו ליצור מגזעי קל המשקל קאנו המשמש לדיג באגם. ואתם, ידידי העצלים, מה עשיתם? חיכיתם שאחרים יעבדו בשבילכם?!"
שמעו אדם וחוה את דברי הבומבקס והסתלקו משם בבושת פנים. הם למדו לעבוד את האדמה, ולא חיכו עוד שאחרים יפרנסו אותם.
——————-
רות ריכטר היא סבתא פנסיונרית פעילה. ילידת קרית חיים, אגרונומית, סופרת, מורה לביולוגיה בתיכון ובמכללת גורדון בחיפה. רות ואריה ריכטר פעילים בחוג לטלוויזיה קהילתית בנווה מונוסון. 9 ספרים הוציאה רות: "ארץ ירוקה שלי", "ים כחול שלי", "ירושלים לדורותיה", "עפיפונים ועוגיות ושוקולד", "התמונה". "מה שעובר לי בראש" ו"המנגינה של נועה". האגדות גם בכתובת http://www.tiuli.com/ruth_legends.asp
הייתי שמח להזמין אותך לסלון הספרות שלנו להעלות אחד משיריך
יואב סנטו
נפלא!. קראנו ביחד בשיעור ציור