אִשָּה שֶּהִגִיעָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת – זלדה
אִשָּה שֶּהִגִיעָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת
וְלֹא נוֹתָר בָּה שָֹרִיד מִטֵּרוּף הָאֵש
מֵעֲסִיס הַקַּיִץ.
בְּשָֹרָהּ הַדַּק הָפַךְ לַאֲוִיר
וּמַבְהִיק בַּחֹשֶך כְּמָשָל עַתִּיק –
מְעוֹרֵר סְלִידָה בַּאֲנָשִים מְגֻשָמִים
וּבְעָלִים יְרֻקִים שֶל עֵץ הַתּוּת.
———–
מתוך הקובץ שירי זלדה
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2012