מה ערכם של המבחנים הבין-לאומיים למערכת החינוך בישראל?
מדוע קובעי המדיניות החינוכית ומעצבי דעת הקהל בישראל ובכלל מייחסים חשיבות כה רבה לתוצאות המבחנים הבין-לאומיים ולמיקום המדינה בדירוג הכללי שנקבע לפי הציון הממוצע במבחן?
המבחנים הבין-לאומיים במערכת החינוך, והדירוג הבין-לאומי של הישגי התלמידים בבחינות, הם תחום המושך תשומת לב רבה בישראל בעיקר בשנים האחרונות. השאלות המרכזיות הנדונות הן מדוע קובעי המדיניות החינוכית ומעצבי דעת הקהל מייחסים חשיבות רבה לתוצאותיהם של המבחנים הבין-לאומיים ובייחוד למיקומה של המדינה בדירוג הכללי על פי הציון הממוצע במבחן, והאם לחשיבות זו יש הצדקה. לאחר בחינה מקיפה של מדדים רבים במערכת החינוך בישראל לעומת מדינות ה-OECD, ניתן לומר כי עקב ההשקעה הנמוכה יחסית של ישראל בחינוך, אין מקום לצפות להישגים גבוהים יותר במבחנים הבין-לאומיים. כמו כן מעידים נתונים שונים על כך שהישגים גבוהים במבחנים הבין-לאומיים אינם מנבאים בהכרח עתיד כלכלי טוב יותר למדינה. לאור הממצאים, נראה כי החשיבות הניתנת לתוצאות המבחנים מופרזת ומקורה בסיבות שאינן דווקא ענייניות, ויש מקום לתת משקל רב יותר למדדים אחרים של מערכת החינוך.
