טכנולוגיה חדשה מצילת חיים! פיענוח בדיקות אולטרה-סאונד של הלב

טכנולוגיה לפיענוח בדיקות אולטרה-סאונד של הלב זכתה במקום ראשון בתחרות חדשנות של האגודה האמריקאית לאקוקרדיוגרפיה
מכשירי אולטרה-סאונד זמינים כיום כמעט בכל מתקן רפואי בעולם – בחדרי מיון במרפאות מקומיות, בעיקר כי אינם תופסים מקום רב ועלותם נמוכה, יחסית ל-CT ו-MRI. עם זאת, השימוש באולטרה-סאונד מחייב הכשרה ממושכת ומומחיות גבוהה, ופעמים רבות החולים ממתינים זמן רב מדי לבדיקת אולטרה-סאונד או אינם נבדקים כלל, בגלל מחסור במפעילים ובמפענחים מיומנים .On-Sight
מיזם משותף של מכון ויצמן למדע ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק (NYU) פיתח מערכת לדימות אולטרה-סאונד אוטומטי, אשר עשויה לגשר על הפער שבין זמינות הציוד לבין המחסור בטכנאים וברדיולוגים. באחרונה זכה המיזם במקום הראשון ב- Echovation – "תחרות החדשנות של האגודה האמריקאית לאקוקרדיוגרפיה", שהתקיימה זו הפעם השלישית בנאשוויל שבמדינת טנסי. המיזם גבר על 30 מתמודדים הודות למהפכה שלו בתחום הרפואה הדחופה והאפשרות שרופאים לא מיומנים, ואף מתמחים, יוכלו להיעזר במיכשור אולטרה-סאונד ולקבל בזמן אמת פיענוח של הבדיקות והמלצות להמשך טיפול.
המיזם מתמקד בשלב הראשון בתחום הדימות הרפואי של הלב, שהוא בעל משמעות של חיים ומוות עבור החולים. המדד האמין ביותר לתיפקוד הלב הוא "מקטע הפליטה" שנמדד באמצעות דימות אולטרה-סאונד, ובאמצעותו מאבחנים הרופאים אי-ספיקת לב ואת מידת חומרתה. במסגרת התחרות והוכחת היתכנות המערכת, ארבעה רופאים מומחים באלגוריתם של On-Sight ניתחו תוצאות אקו-לב של 114 בני אדם, והוכיחו תוצאות מדהימות – האלגוריתם היה קרוב יותר מכל אחד מהרופאים המומחים לערך החציוני של מקטע הפליטה.
לעומת רופא מומחה שזקוק להכשרה ממושכת ולתירגול רב בפיענוח דימות אולטרה-סאונד, המחשב עושה זאת באופן אוטומטי. זאת הודות לטכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית, על למידת מכונה, ועל אלגוריתמים לעיבוד גיאומטרי – שפותחו בקבוצתו של פרופ' ירון ליפמן מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון. שותפים למיזם זה גם הקרדיולוג פרופ' אחי לודומירסקי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק, איתי קזורר, שצפוי לשמש מנהל הטכנולוגיות הראשי של On-Sight ובוגר המעבדה של פרופ' ליפמן, וד"ר יורם אשל, מנכ"ל החברה שהוקמה על בסיס המיזם.
המערכת לדימות אולטרה-סאונד אוטומטי היא כלי עזר לאבחון ולטיפול בחדרי מיון, במרפאות רפואה דחופה ובאמבולנסים. היא בעלת משמעות מכרעת לגבי חולים בתחום הקרדיולוגיה. תחום הרפואה הדחופה נאמד בעולם ובארה"ב במאות מיליארדי דולרים בשנה, והמערכת תתאים גם למרפאות של רופאי משפחה, לבתי אבות, ולמרפאות ספורט.
הצלת חיים כבר אמרנו?