אצלנו בחצר – הבוגנוויליה לעולם נשארת

כמפלים ואשדות צבעוניים זורמות התפרחות העשירות של הבוגנוויליה ממרומי עצים ובצדי הכבישים, מקשטות את הנוף בסגול, באדום, בוורוד, בכתום, בצהוב ובלבן, ומשמחות את הלב ואת העין. קיץ וחורף, אביב וסתיו חולפים במהירות, ורק הבוגנוויליה לעולם נשארת ומרבה לפרוח. לכן נאה לה הכינוי: "הצמח החרוץ בעולם".
שמה ניתן לה על שמו של האדמירל הצרפתי לואי דה בוגנויל, שהביא אותה מדרום אמריקה לצרפת, ושם התחבבה על הגננים בזכות פריחתה הממושכת והצבעונית ועמידתה בתנאים קיצוניים.
ועכשיו – הפתעה! האם ידעתם כי הפרח של הבוגנוויליה קטן, צהבהב ואינו בולט לעין?
לכן קשה להבחין בו, אבל למזלו הטוב מלווים אותו עלים צבעוניים שאינם חלק מהפרח, ובזכותם לא מתקשים החרקים המאביקים להבחין בו.
ולמה זכתה הבוגנוויליה בעלים צבעוניים אלה? על כך כתבתי למענכם את האגדה הבאה:
ביערות הגשם שבדרום אמריקה צמחו פרחים רבים, עשירים בצבע, בצוף ובאבקה. ורק פרחי הבוגנוויליה היו קטנים, צהבהבים, חסרי צוף וריח, ולא משכו אליהם את החרקים המאביקים. ביקשה הבוגנוויליה מבורא העולם שיקשט את פרחיה כדי להבליט אותן לעיני החרקים המאביקים.
אמר לה הבורא: "אם תעשי מעשה טוב בשבוע הקרוב, אענה לבקשתך".
בימים ההם כבשו הספרדים את ברזיל, משלו בארץ ביד קשה והתעמרו בתושביה. חשק המושל הספרדי בבתו הצעירה והיפה של ראש השבט האינדיאני, ורצה לשאת אותה לאישה. אבל היא לא רצתה באיש הזקן, האכזר והמכוער, כי אהבה את אחד מבני השבט, וגם הוא השיב אהבה אל חיקה.
ברחו האוהבים הצעירים ליער, וביקשו מהבוגנויליה להגן עליהם מפני רודפיהם. נענתה הבוגנוויליה לבקשת האוהבים הצעירים, קיפלה למענם את קוציה הדוקרניים, והניחה להם להיכנס אל תוך הסבך. אחר כך גידלה סביבם ענפים חדשים, והסתירה אותם מפני אויביהם.
המושל לא השלים עם תבוסתו, ויצא עם חייליו למצוא את הזוג הבורח. ניסו הרודפים לחפש את האוהבים בסבך הבוגנוויליה, אבל היא שלפה את קוציה החדים ולא הניחה למושל הזקן ולאנשיו לחדור לסוכת המסתור, והרודפים נואשו ושבו על עקבותיהם.
ראו הנאהבים הצעירים שחלפה הסכנה, ובאישון לילה יצאו ממחבואם ונמלטו למקום מבטחים.
ראה בורא העולם את מעשיה הטובים של הבוגנוויליה, וצבע את העלים הירוקים הסמוכים לתפרחתה בצבעים עזים, מרהיבי עין ומשמחי לב, והם מפארים ומקשטים את אשכולות פרחיה עד היום הזה.

————————-

רות ריכטר היא סבתא פנסיונרית פעילה. ילידת קרית חיים, אגרונומית, סופרת, מורה לביולוגיה בתיכון ובמכללת גורדון בחיפה. רות ואריה ריכטר פעילים בחוג לטלוויזיה קהילתית בנווה מונוסון.  9 ספרים הוציאה רות: "ארץ ירוקה שלי", "ים כחול שלי", "ירושלים לדורותיה", "עפיפונים ועוגיות ושוקולד", "התמונה". "מה שעובר לי בראש" ו"המנגינה של נועה".  האגדות גם בכתובת http://www.tiuli.com/ruth_legends.asp