ברכבת – סיפור קצר מאת רפאל צור

אולי תאהבו גם...

4 תגובות

  1. מאת דליה יפה:

    קראתי את סיפורו של רפאל צור 'ברכבת', אהבתי את תיאורי הנוף והאוירה. את הדילוגים האסוציאטיבים בין הזמנים והמקומות : הספר שהא קורא, מלחמה שהתחוללה שם ומלחמה שהשתתף בה בסיני. תודה לרפי על שפה עברית יפה ושוטפת ועל סיפור מרתק .
    דליה

    • מאת דליה יפה:

      על המגזין, נהנתי מהכתבות המגוונות ומהעריכה האסטטית והידידותית ישר כח ואמליץ לידידי להכנס למגזין .

  2. מאת ליאת פרי:

    יופי של סיפור. סיפורו של הנוסע מבודפשט לפראג ברכבת ומחשבותיו עפות לאחור בזמן לימים רחוקים בהם ריח של גופות חרוכות מילא את האויר בעיתות מלחמה. הקצב המונוטוני של נסיעת הרכבת מכניס את הנוסע למצב של חצי ערות חצי תנומה ושם בזמן שבין הדמדומים נמצאים העולמות הצרובים בנפשו ומוחו. בחוץ- עולם יפה ופסטורלי, נופי אירופה המאופיינים בירוק עד ומים ופריחה המנקדת את השדות העצומים, כל אלה הם רק מסגרת לעולם מלא כאב , עולם פנימי של נוסע בודד שהשתבלל בעולמו שלו מאחר ולא היו לו בני שיח בקרון והרכבת על המסילה מחזירה אותו לעבר במנהרת הזמן.
    רפאל צור כאיש מרחביה,שנשם וחווה בכל רמ"ח אבריו את הטבע בילדותו, לא יכול להתעלם מהטבע שנגלה מחלונות קרונו מסביב למרות היותו ספון בעולמו הפנימי וחסר השקט.ומתאר בשפה פיוטית מראות הנוגעים ללב שמהווים את הרקע לסיפור .
    כתוב יפה ומרגש.

  3. מאת נאור:

    הסיפור מקסים. הייתי שמח מאוד אם תוכלו לפרסם סיפורים נוספים שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>