"לואיז על החוף" – קשישה אמיצה באנימציה – ז'אן פרנסואה לאג'וני 2017
ביום האחרון של הקיץ לואיז הקשישה מוצאת את עצמה לבדה בעיר קיט קטנה על חוף הים – הרכבת האחרונה עזבה בלעדיה! מזג אוויר משתנה במהירות, ולואיז מתכוננת לשרוד את החורף, את הגאות והסערות. היא מקימה מחסה על החוף ומאמצת לה לחברה כלב זקן, שגם הוא נשכח מאחור. הסרט הוקרן בפסטיבל אנימיקס 8.8.17 – 12.8.17 בסינמטק תל אביב.
ז'אן-פרנסואה לאג'וני הוא אנימטור ידוע. הוא צובע את המסך בצבעי פסטל עדינים ומגיש סיפור שובה לב, פיוטי ומרגש על שכחה ובדידות ועל היכולת להתעלות במצבים קשים.
לדבריו, זהו הסרט האינטימי ביותר שיצר. החוויות והזיכרונות של לואיז בקצה הצוק שמעל הים וביער המסתורי, היו גם החוויות שעברו עליו כילד. לכן קל היה לו לתאר אותן ואת נופי ילדותו בחוף נורמנדי לצד הווילות שבילה בהן בחופשותיו – הרחק מסבלות העולם.
סרט האנימציה משקף את הטעם וההתייחסות של לאג'וני לציורים ולגרפיקה של ראשית המאה העשרים ואת חיבתו לציירי האווירה של חופי הים – על ידי שילוב צבעי עיפרון וצבעי מים שהם עדינים במיוחד בהשוואה לאנימציה קלסית בסצינות של ים וסערות. התחושה שלאג'וני רצה להעביר הייתה שכל הסרט צויר ביד.
ז'אן-פרנסואה לאג'וני זכה בשנת 1979 בפרס סזאר לסרט האנימציה הקצר. בין סרטיו "גוון וספר החולות", "אגדת הקוף", "האי של המור השחור". ב-2011 יצר את "הציור" ששילב בין אנימציה ושחקנים חיים, ועליו זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל לסרטי אנימציה אירופאים.
השחקנית דומיניק פרו היא הקול שמאחורי לואיז הזקנה – עבדה עם גדולי במאי התיאטרון בצרפת. בין הסרטים הרבים שהופיעה "המפתח של שרה" ולצידה של רונית אלקבץ בסרט "ידיים חופשיות".
