כְּשֶׁעָצוּב לִי – מאת שלומית כהן-אסיף

אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "עָצוּב לִי!"
"לֵךְ תַּשְׁקֶה אֶת הָעֲצִיצִים," אִמָּא אָמְרָה.
הִשְׁקֵיתִי
וְלֹא עָזַר
הָעֶצֶב לֹא עָבַר.

אָמַרְתִּי לְאַבָּא: "עָצוּב לִי!"
"אָז תָּשִׁיר שִׁירִים," אַבָּא אָמַר.
שַׁרְתִּי
וְלֹא עָזַר
הָעֶצֶב לֹא עָבַר.

אָמַרְתִּי לְסַבָּא: "עָצוּב לִי!"
סַבָּא לִטֵּף לִי אֶת הַצַּוָּאר,
"סַפֵּר מַה קָּרָה,
אַל תַּחְסִיר דָּבָר."
וְהָעֶצֶב עָבַר.

——————–

שלומית כהן-אסיף היא משוררת ומספרת ישראלית שמתמקדת בכתיבת שירה ואגדות.
פרסמה 67 ספרים, זכתה בפרסים רבים, ביניהם: בפרס ביאליק לשנת תש"ע 2010  ובפרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 1995. השיר מתוך 'הספר הגדול' של שלומית כהן-אסיף.