טוֹב שֶנְשוֹחֵחַ כַּעֵת – מאת אורית גידָלי – אִמָּהוֹת
שלא ראינו שתינו עדיין את הילדים שייוולדו לאחי, בנך,
או את חתונת בתי הגדולה, או מה עלה
בגורל הארץ.
ואנחנו עדיין מתות בכל עניין חשוב באותה מידה.
איני מפחדת לספר לך מה הפסדת ומה נפסד בשל כך מתוכי,
איני מפחדת לומר לך בואי, שבי.
אמא צריכה לבקר את בתה בכל שעה,
אפילו בשעת לילה כמו זו שבה שוב איני ישנה
וחושבת עליך במעמקייך, מכוח גופך
מרווה את הדשא ירוק.
גם בחושך את עוד מכינה מקום לכולנו
לשבת ולהיוועד.
————————
אורית גידלי היא ילידת 1974. מנחת סדנאות כתיבה ומרצה במחלקה לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב. לסדנאות של אורית ואשכול ולפעילות הספרותית של סדנאות הבית.
אורית כותבת את הבלוג ג'ינג' בכתובת https://oritgidali.wordpress.com/