חתונה איראנית – כְּתוּבּוֹת מאמצע המאה התשע-עשרה

מהי כתובה?  הכתובה היא מסמך המפרט את התחייבות הבעל כלפי אשתו בימי נישואיהם או לאחר הפסקתם עקב גירושין או מות הבעל. לשונה של הכתובה ארמית, השפה שדיברו בה בעת עריכת הכתובה. 

מנהגי חתונה איראנית

1. האירוסין נעשים בחגיגיות רבה, במעמד קרובים, ידידים ונכבדים. בפני רב העדה נערכת תקיעת-כף, והנשים מאשרות את הזיווג בתרועת כלי…לי…לי…

2. את החתונה עורכים בבית הכלה, בשעת בין-השמשות. הבית מתמלא מוזמנים מצד החתן והכלה. לאחר אמירת שבע הברכות על ידי רב העדה משבר החתן כוס זכוכית ברקיעת רגל. את סעודת החתונה עורכים ברוב פאר והדר.

3. לפנים נהגו לקיים סעודה בכל יום משבעת ימי המשתה והזמינו לסעודות אלה אורחים רבים.

היום מקצרים ומעמידים את החתונה על שלושה טכסים בלבד:

(א) טכס הנישואין, נערך על פי רוב ביום הראשון, בערב;

(ב) טכס החתונה, נערך באולם גדול שאליו מזמינים את בני המשפחה, ידידים ומכרים רבים. טכס זה מלווה בשירה וזמרה ובו ניתנת גם סעודה דשנה;

(ג) טכס הנערך ביום השבת, בערב, בו מגישים בני המשפחה מתנות לזוג הצעיר. גם מסיבה זו נמשכת בשמחה, בשירה ובזמרה עד חצות הלילה. כאן בישראל עורכים על פי רוב את טכס הנישואים באולם שכור ויתר המסיבות נערכות בבית החתן.

————————-

מתוך ילקוט המנהגים בעריכת בן יעקב, לקוח מאתר דעת  http://www.daat.ac.il/