איפה החצי השני? בני הנוער שאינם זכאים לתעודת בגרות – לקראת שנת הלימודים 2016/2017

ב-2015 שיעור הזכאים לתעודת בגרות עמד על מעט למעלה ממחצית שכבת הגיל – 56%. היכן המחצית השנייה, אלה שלא השיגו תעודת בגרות?
בעוד ימים ספורים תחל שנת הלימודים, כאשר הנכנסים בשערי כיתה א' מצופים להגיע לכיתה י"ב ולזכות בתעודת בגרות. כידוע, רק חלקם יצליחו בכך: ב-2015, שיעור הזכאים/יות לתעודת בגרות עמד מעט למעלה ממחצית שכבת הגיל – 56%. מסמך זה שואל היכן אלה שלא השיגו תעודת בגרות? המסמך מצביע על שתי תשובות עיקריות:
1. נשירה
הסיבה העיקרית היא נשירה. במעבר בין 2013/14 ל-2014/15 נשרו 2.1% מתלמידי כיתות י' בישראל (1,981 תלמידים), 5.0% מתלמידי כיתות י"א (4,651) ו-1.1% מתלמידי כיתות י"ב (942). ובסך הכול – 7,574 תלמידות ותלמידים. השיעורים הגבוהים ביותר נרשמו אצל עולים חדשים (שעלו מאז 2006) ובקרב חרדים: בכיתה י"א נשרו 16.2% מכלל העולים החדשים ו-15.2% מכלל החרדים. בכל המקרים, שיעור הבנים הנושרים גבוה משיעור הבנות.
2. ניהול מרבית בתי הספר בפריפריה בידי רשתות המתמחות בחינוך מקצועי
התשובה השנייה לשאלה "איפה החצי השני" היא שבחלק גדול מהיישובים הקטנים ומעוטי המשאבים, כדוגמת עיירות הפיתוח, הרשות המקומית מוסרת את הפעלה בית הספר התיכון המקומי לידי רשתות ניהול חיצוניות שהתמחותן ההיסטורית היא בחינוך מקצועי. במסלולים המקצועיים, להוציא המסלול ההנדסי, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות נמוכים בהשוואה למסלולים העיוניים.
הלחץ להרחיב את החינוך המקצועי 
בישראל מורגש בשנים האחרונות לחץ להרחיב את החינוך המקצועי. הלחץ מתמיה למדי שכן שיעור הלומדים בנתיבים הטכנולוגיים עמד ב-2014 על כ-40%, שיעור שאינו נופל מהממוצע בארצות אירופה המערבית.
נראה כי הלחץ להרחיב את שורות החינוך המקצועי משקף לאו דווקא צורך בבוגרים נוספים אלא חתירה לחינוך מקצועי אחר – למשל, החינוך המקצועי בגרמניה. בישראל, החינוך המקצועי (להוציא המסלול ההנדסי) הוא קטגוריה שיורית, שמשמעה כי הלומדים בו הם אלה שנמצאו בלתי מתאימים ללימודים במסלול העיוני. להמשך קריאה לחצו כאן