הרפואה הסינית מהי – סדרה על הרפואה הסינית – כתבה ראשונה: עבר, הווה ועתיד

הרפואה הסינית היא אחת משיטות הריפוי שנקראות רפואה משלימה. תחום הרפואה המשלימה מאגד בתוכו שיטות ריפוי אחדות, המתקיימות במקביל לרפואה המערבית הרגילה, ובישראל רבים פונים לטיפולים במסגרת הרפואה המשלימה בגלל בעיות רפואיות שונות. המשותף לכל שיטות הרפואה המשלימה הוא ההתייחסות לאדם כמכלול שלם של גוף ונפש, ללא הפרדה, והתייחסות להשפעות אורח החיים, התזונה והמערכת הרגשית על בריאות האדם. שיטות הריפוי המשלימות הנפוצות בישראל הן רפואה סינית, רפלקסולוגיה, נטורופתיה, הומאופתיה ועוד. בטיפולים המתבצעים בשיטות אלה תהיה התייחסות למכלול התפקודים של מערכות הגוף השונות, לתזונה ולאורח החיים כדי להשיב לגוף את האיזון ואת האדם לבריאות תקינה.

הרפואה הסינית של היום מבוססת על מסורת עתיקת יומין. כתבים סיניים עתיקים שנכתבו מאות שנים לפנה״ס הניחו את הבסיס לרפואה הסינית, ובהם נמצא המידע אשר משמש ברפואה הסינית עד היום. המושג הראשון שקיים בבסיס הרפואה הסינית נקרא צ׳י Qi, והוא הדבר המאפשר לדברים להיווצר, להתקיים ולהשתנות. ניתן להתייחס לכך כאל אנרגיית החיים. הנחת היסוד היא שהעולם עובד בהרמוניה ללא הפרעות, וכשיש הפרעות הן נגרמות מחוסר תנועה טובה של הצ׳י.  הצ׳י נמצא בתנועה מתמדת ביקום ובגופנו, בכל תא ובכל איבר, ובעיות מתחילות וצצות כאשר הצ׳י נתקע, נחסם ומפסיק לנוע. אז מתחילים להופיע כאבים במקומות שבהם נחסמה תנועת הצ׳י ונפסקת הזנה אנרגתית תקינה לאיברים שונים עד שתפקודם נפגע.

על תנועת הצ'י בגוף יכולים להשפיע גורמים שונים פנימיים וחיצוניים.  גורמים פנימיים הם רגשות שונים. פחד, עצב, כעס, דאגת יתר נחשבים ברפואה הסינית – כשהם שוכנים בגוף לאורך זמן – לגורמים שעלולים להפריע לזרימת הצ׳י בגוף ובאיברים. לדוגמא, אדם שבגופו שוכן לאורך זמן  עצב, אבל או יגון, אותו רגש פנימי ישפיע על זרימת הצ׳י באיבר הריאות (משכן העצב) ויתחילו להופיע אצלו סימפטומים כמו קוצר נשימה, התקררויות תכופות, דיבור בקול חלש. אלה הוכחות לכך שתנועת הצ׳י בריאות נפגעה.  גורמים חיצוניים אשר עלולים להפריע לזרימת הצ׳י בגוף הם גורמי טבע: רוח, אש, חום, לחות, יובש וקור. גורם חיצוני הפולש לגוף יפריע לזרימת הצ׳י. לדוגמא, אדם שהיה לבוש פחות מדי ונחשף לרוח קרה ולאחר מכן חלה. הרפואה הסינית תתייחס לרוח הקרה כגורם חיצוני שפלש אל הגוף, הפריע לתנועת הצ׳י התקינה בריאות, ולכן נוצרו סימפטומים כמו התעטשויות, צמרמורות וכאבי שרירים.  

ביטוי נוסף לצ׳י הוא החלוקה ליין ויאנג Yin-Yang. כשהסינים מדברים על יין ויאנג כוונתם הפילוסופית היא לחלוקת היקום כולו, וחלקיו השונים, לשני מרכיבים דינמיים אשר עובדים בשילוב ומשפיעים זה על זה. האחד יוצר ומזין את השני והאחד לא קיים ללא השני. לפי ההסבר המסורתי החלקים היאנגים של העולם הם אלה שנמצאים ״בצד המואר של ההר״: שמש, חום, תנועה, למעלה, גבריות וכדומה. החלקים היינים של העולם משויכים לדברים שנמצאים ״בצד המוצל של ההר״: קרירות, איטיות, חומרים סמיכים יותר, נשיות וכדומה. בגופנו איברים יאנגים ואיברים יינים, מרכיבים יאנגים ומרכיבים יינים. ההבנה הבסיסית של יין ויאנג מאפשרת לנו להבין תהליכים בגוף ולאבחן למה הופיעו בגוף מחלות ובעיות מסוימות.  

צ׳י מתבטא גם בחמש הפאזות השונות שמקטלגות את כל מרכיבי העולם: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. החוקיות של הפאזות, מעגל היצירה והבקרה ביניהן מאפשרות להבין מהו טבע האדם האינדיבידואלי, כיצד הוא חלה וכיצד ניתן להשיב את האדם לאיזון ולבריאות תקינה. בבסיס הרפואה הסינית קיים הדאואיזים. התנועה של החזרה אל טבעו האמתי של האדם אשר הסטייה ממנו גורמת לחוסר איזון המתבטא בסימפטומים שונים. המטפל ברפואה הסינית ישאף להשיב בטיפול את האדם לטבעו האמתי, לכוון אותו למקום המאוזן והנכון לו, למקום שבו הבריאות שוכנת.

כיצד מבצע זאת המטפל ברפואה הסינית? על כך בחלק ב׳ של הכתבה – הווה.

—————-