מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו? ומה בין גנטיקה לאורח החיים

חיידקים טובים נמצאים בגופנו, אז מה, שנתיידד איתם?
כבר שנים רבות שאנחנו נכנעים או נלחמים בגנטיקה של גופנו לטוב ולרע. חיידקים נתפסו אצלנו פעם כקשורים למחלות. אז מה נשתנה הלילה הזה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקה של גנטיקת האדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים המתארחים בגופנו – קטן מאוד. יתרה מזאת, דווקא אוכלוסיית החיידקים ש"מתארחים" בגופנו (מיקרוביום) משפיעה על מגוון היבטים רפואיים לגבינו ועל איכות חיינו. לכן יש חשיבות רבה לשאלה – כיצד נקבע הרכב החיידקים אשר חיים בגופנו.
הנחת העבודה של החוקרים הייתה, שההבדלים הגנטיים בין בני האדם משפיעים משמעותית גם על אוכלוסיית החיידקים שבגופנו, ושהגנטיקה שלנו יוצרת סביבות שונות אשר משפיעות על זהות החיידקים שיכולים לשגשג בהן. אולם לאחרונה הופתעו מדעני מכון ויצמן למדע להיווכח, שחלקה של גנטיקת האדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים הוא קטן מאוד, והיא תורמת לכ-2% בלבד מהשוֹנוּת.
אז מה הדבר הקובע?
נעשה ניסוי, ארוך-טווח, בתחום תזונה מותאמת אישית על כ-1000 אנשים בישראל. ישראל, הודות לאוכלוסייתה, מתאפיינת בהבדלים גנטיים משמעותיים, ולכן היא מקום אידיאלי למחקר מסוג זה. בניסוי נאסף מידע רב על המשתתפים, כולל הרכב גנטי, הרכב המיקרוביום, הרגלי תזונה, אורח חיים, נטילת תרופות ועוד. וניתוח הנתונים הוביל למסקנה, שגורמים סביבתיים, כגון אורח חיים והרגלי תזונה – הם אלו שמעצבים את אוכלוסיית החיידקים בגוף.
נוסף על כך, ולאחר שהמדענים הראו ששוני גנטי גורם רק לחלק קטן מהשוני באוכלוסיית החיידקים – בחנו המדענים קשרים בין הרכב המיקרוביום לבין מדדים רפואיים שונים, למשל, רמות כולסטרול בדם, השמנה, סוכרת. באופן מפתיע נמצא, שברוב המדדים שנבדקו, עוצמת הקשר עם הגנטיקה החיידקית שווה לעוצמת הקשר עם גנטיקת האדם, או אף עולה עליה. כלומר, בהיעדר יכולת לשנות את הגנטיקה שלנו, מסביר פרופ' סגל:

הממצאים שלנו נותנים תקווה כי בעתיד נוכל לשפר היבטים בריאותיים שונים, שכן, כידוע, אין לנו דרך מעשית לשנות את הגנטיקה שלנו, אבל יש דרכים שונות שבהן אנו יכולים להשפיע על ההתפלגות של מינֵי החיידקים השונים המתארחים בגופנו.
את המחקר הובילו תלמידי המחקר דפנה רוטשילד, ד״ר עומר ויסברוד, וד״ר אלעד ברקן ממעבדתו של פרופ' ערן סגל, בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן למדע. במאמר שמתאר את המחקר ואת ממצאיו, שפורסם בכתב-העת המדעי Nature.

——————-
חקר המיקרוביום הוא מדע צעיר יחסית, כך שבמסגרת זו, מסד נתונים מלא של כ-1,000 בני-אדם נחשב לאחד הגדולים בעולם. המדענים אומרים, שככל שיעבור הזמן, יצטברו בארץ ובעולם נתונים רבים יותר, כך שבעתיד אפשר יהיה לבחון את הקשרים בין מיקרוביום, גנטיקה ומדדים רפואיים באוכלוסייה גדולה יותר, לחזק עוד יותר את תוקף הממצאים הנוכחיים, ולגלות קשרים נוספים בין החיידקים לבין הבריאות שלנו.