"השפה ההיא" – הסמלים במעשיות שנותנים תשובות על חוויות הילדות המוקדמות – או: נעורי הנצח של "סיפורי סבתא"

זהו המשך מפורט לכתבה "השפה ההיא" – נעורי הנצח של סיפורי סבתא או: מה מוצאים הפסיכולוגים הקליניים במעשיות עממיות כמו כיפה אדומה? לחצו כאן למעבר

מעשיות כמו כיפה אדומה, שלגייה, סינדרלה, הנזל וגרטל ועוד, הן מסוג הסיפורים שמוכרים לרבים ולא תמיד זכור לנו אפילו מהיכן: כסיפורי ילדות, סרטים, טלוויזיה ועוד. ההיכרות עם סיפורים אלה היא חלק מחיינו ורק לעתים רחוקות יוצא לנו לתהות מאין הגיעו, למה הן כה מוכרות, זכורות ומלווות אותנו כל חיינו – שעה שסיפורי ילדות רבים אחרים נשכחו מאיתנו.
מפתיעה ומעניינת לא פחות העובדה, שסיפורים אלה עוברים מדור לדור כבר מאות בשנים וידועות גרסאות רבות שלהם בתרבויות שונות ורחוקות מאוד אחת מהשנייה. ידועה למשל גרסה של סינדרלה מסין של המאה השנייה לספירה ומעשיות אחרות ידועות עוד מהתרבות המצרית העתיקה. למעט כתבי דת וקודש לא ידועה לנו שום צורה ספרותית אחרת, ששומרת על 'רייטינג' כה גבוהה ומגלה חיוניות ורעננות כה גדולה, גם לאחר מאות בשנים, כמו מעשיות-עם אלה. נראה שהן גילו מתכונת לאריכות ימים ולנעורי נצח!
איך ניתן להסביר את תופעה מופלאה זו?
בספר "השפה ההיא" מנסים שני פסיכולוגים קליניים לתת תשובות לתמיהות אלו ולנושאים רבים אחרים. ד"ר יואב יגאל וד"ר רוית ראופמן. מציעים פרשנות חדשה למעשיות עם ומסבירים גם את התפוצה הנרחבת וארוכת השנים שלהן. לטענתם, מעשיות העם מהדהדות לרבדים נפשיים עמוקים ביותר, המשותפים לאנושות כולה. גם אם איננו מודעים למשמעותם העמוקה משהו בתוכנו מרגיש שהן עוסקות בנושאים הנוגעים לנו.
הפסיכואנליזה גילתה, שחלומות מכילים ידע רב וחשוב על עצמנו, על אף שבמקרים רבים הם נתפסים על ידינו כלא-הגיוניים או כחסרי משמעות. בחלום כפי שאנו זוכרים אותו, מסתתר תוכן הגיוני ומשמעותי. בדומה לחלומות, גם בתכני המעשיות, שכביכול פנטסטיים ולא-הגיוניים , ניתן לאתר תהליכים נפשיים הגיוניים ורבי משמעות הנוגעים לכולנו. בשונה מהחלומות 'המדברים' אלינו באמצעות תמונות, המעשיות 'מדברות' במילים. עם זאת המקור של שניהם דומה: הרבדים הנפשיים שפעלו בנו בילדות המוקדמת – עוד לפני רכישת השפה.
לפני שלמדו לדבר יודעים תינוקות ופעוטות לתקשר עם הסובבים אותם באמצעות הבעות פנים, מחוות גוף, קולות ועוד. כך הם מצליחים לשדר לסביבתם הבוגרת מהם צורכיהם, מצבי רוחם, האם הם סובלים ממשהו ועוד. רבדים נפשיים אלה ממשיכים לפעול בנו גם כמבוגרים והם משמרים התנסויות וחוויות מהילדות המוקדמת ביותר. חלומות הם דוגמא לדרך שבה רבדים ראשוניים אלה מספרים לנו על מצבנו הנפשי בהווה, תוך שהם קושרים אותו להתנסויות וחוויות מזמנים אחרים – מוקדמים הרבה יותר. לכן,
הטענה המרכזית בספרם של יגאל וראופמן היא שהמעשיות מצאו דרך לספר על התנסויות וחוויות מהילדות המוקדמת ביותר. בשונה מהחלומות – שהם אישיים – המעשיות מספרות על דפוסים פנימיים החוזרים על עצמם במשפחות ובתרבויות רבות ושונות. המעשיות המוכרות והפופולריות הן אלה 'המסתירות' בתוכן דפוסי התנסות הפועלים אצל רבים. לכן הן 'מדברות' אלינו, למרות שאיננו יודעים מדוע: הן מהדהדות להתנסויות וחוויות הרשומות בנו מהילדות המוקדמת.
כדי לחשוף תכנים ודפוסים אלה, יגאל וראופמן צריכים היו לפתח כלים, שיאפשרו להם להבין את השפה המיוחדת שבאמצעותה מספרות המעשיות על מה שמתרחש ברבדים העמוקים והקדומים ביותר של הנפש. כך למשל, בשפה זו האימא והאימא החורגת (או הסבתא, המכשפה ועוד) הן במציאות אותה דמות. בעולם הנפשי של הילד לא ייתכן שאימא הגדולה והחזקה שדואגת לו ואוהבת אותו תהיה גם אותה אימא חלשה, מפוחדת, עצבנית או מדוכאת. לכן הוא חווה אותה כשתי דמויות שונות.
השפה החווייתית המיוחדת לחיים הנפשיים הפנימיים שלנו נעזרת בעצמים ובפרטים מהמציאות היומיומית כדי לתאר מצבים נפשיים. בשפה זו 'הבית' הוא במקרים רבים המקום המודע, המוכר והבטוח בנפש – שממנו יוצאים ואליו חוזרים. 'היער' מייצג אזורים נפשיים פחות מוכרים ומודעים. באופן דומה נבחרים תכנים שונים כמו 'זאב', 'ציפור', 'דרך' 'מזון ומשקה' כדי לספר על מצבים נפשיים פנימיים. תוך שהם לומדים בהדרגה את השפה החווייתית של הנפש, הצליחו יגאל וראופמן לפרש באמצעותה, את מה שהמעשיות השונות מספרות לנו על מצבים נפשיים מוקדמים ראשוניים מאוד ומשותפים לרבים. באמצעות המעשיות ניתן להגיע לפינות נסתרות ולא ידועות בנפש אדם, שכמעט ואין דרך לדעת עליהם באופנים אחרים.
לפי יגאל וראופמן יש לסיפורי סבתא אלה ערך עצום בחיים הנפשיים של ילדים – משום שבאמצעותם הם מקבלים אישור לדברים שהם חווים בתוכם ולא יודעים להגיד עליהם כלום. ברובד הגלוי שלהם מעשיות עם רבות נתפסות כאכזריות ומפחידות, אבל ברובד סמוי הרבה יותר יש מבחינת הילד בסיפורים אלה משהו שמקל, מרגיע ומפחית את החווית הבדידות שלו ואת ההרגשה שלא מבינים אותו.
הספר מיועד לאנשי מקצוע, מחנכים ומורים ולכל מי שרוצה לדעת יותר על חיי הנפש של עצמו ושל ילדיו.