לאן הערב? "מנצ'סטר ליד הים" – השלווה שלפני הסערה

הסרט נפתח בתמונה שלווה: פטריק משייט עם דודו לי ועם אביו ג'ו. לשאלה עם מי ירצה להיות בעת צרה – עם אביו או עם דודו, הילד משיב: "עם אבא". זהו רמז מקדים לבאות. דיאולוגים בדקות הראשונות של סרט איכותי יזכו למשמעות גם בהמשכו. לחצו על התמונה לצפייה בטריילר
הדוד לי צ'נדלר, גיבור הסרט, הוא הנדי-מן, המתקן קלקולים בבתים של אחרים ומנקה את בתי השימוש בבתים שהוא משמש כאיש תחזוקה. יש בעיסוקו סמליות רבה. משהו כמעט אטום מאפיין את מבטו של לי, מעין ניתוק מהמציאות, והתפרצות בפאב סתם כך מעוררת את השאלה מה מטריד אותו באמת.
טלפון פתאומי מבהיל אותו לבית החולים – אחיו שסובל מאי ספיקת לב מת בטרם הצליח להגיע ולהיפרד ממנו.
בסרט נעשים מעברים בין ההווה לעבר. לי עסוק בהווה בעניין סדרי הלווייתו וקבורתו של אחיו ג'ו ובטיפול באחיינו פטריק שאמו זנחה אותו בעודו ילד ונשאר ללא אביו. לאט לאט אנחנו נחשפים לטרגדיה שהתרחשה בעבר בחייו של לי, ומסבירה את מצוקתו הנפשי בהווה.
ישנם רגעים בסרט שלא ניתן בהם שלא לבכות. המשחק הוא לעילא ולעילא של קייסי אפלק, וגם של לוקאס הדג'ס, המגלם את פטריק, ושל מישל וויליאמס, גרושתו של לי.
התסריט, הבימוי, הצילום – מושלמים. אין טיפת זיוף בכל אלה, והסרט מציג סיפור אנושי מהפֵּך קרביים בעדינות, באמינות, בכאב.
מותו של האח ג'ו בגיל צעיר יחסית, (אם כי מחלתו הייתה קרדינלית) מניע את הטרגדיה האישית משפחתית של לי. פטריק בן ה-16 מתמודד עם מות אביו על ידי בריחה לנגינה בלהקה, או אל זיונים של חברותיו. ישנם קטעים משעשעים המהווים הפוגה קומית, ומציגים התמודדות של נער מתבגר. אבל גם הוא לא יכול להימלט מן הכאב המתפרץ ברגע לכאורה סתמי: פתיחת המקפיא בחיפוש אחר מזון.
סצנת המפגש המקרי בין לי לגרושתו עם הדברים הנאמרים שם, הם עוצמתיים באופן חריג ובלתי נשכח. גם הבחירה של הבמאי בסצנת ההלוויה ראויה להערכה גדולה. פסקול הסרט מרטיט, והשלג והקור משמשים רקע מטאפורי למתחולל בנפשו של גיבור הסרט.
הסמליות שזורה בפרטים הקטנים של הסרט: עיסוקו של לי לתקן אצל אחרים את מה שאינו יכול לתקן בחייו, היותו שורד ולא חי; החרא האמתי הוא בחייו ולא בשירותים; המנוע בסירה של ג'ו עומד לשבוק חיים, כפי שקרה לבעליה; וגם אי היכולת לקבור את ג'ו – לכל אלה פרשנות סמלית. ניתוק או מוות מלווים את הסרט לכל אורכו – בין בן לאמו, בין בני זוג, מוות מוחשי ומוות רגשי.
מה אפשר לעשות כשאדם חש "שלא נותר דבר"? כיצד ניתן לנחם את לי, האם אפשר?
זהו סרט נדיר, אך לא קליל.
יצאתי נפעמת. הביאו ממחטות.
בימוי ותסריט: קנת' לונרגן

——————

על סרטים נוספים ומשמעותם לחצו כאן

ענת אור שפרן – חוויה מהסרטים – הרצאות קולנוע שנוגעות בחיים

https://www.facebook.com/anatiorsh/?fref=ts