יש לנו נשיא חדש, במזל וברכה – אז מה אומרים אנשים עשירים לאנשים פשוטים?

השבוע, ביום ג' י"ב סיוון תשע"ד, זכינו בנשיא חדש, העשירי למדינת ישראל, כבוד נשיא המדינה רובי ריבלין. נדמה לי שראיתי התרגשות אמתית ותמימה בפני הנבחר המנצח שיעמוד בראש המדינה. שמחה על זכייתו בכבוד שהתלווה שנים רבות למוסד הנשיאות. הכבוד שהוא עיקר ולא כבוד שמתלווה לכסף או למרות וכוח. כלומר, בימים שקדמו לבחירת הנשיא, לרגע היה נדמה שהצגה לציבור של הצהרת הון נקייה מכל רבב היא המפתח והקריטריון למועמדות לנשיא המדינה. ולא היא – אסור להתבלבל, מי שראוי להיות נשיא המדינה בוודאי גם נקי מכל רבב. ומה למעשה ראינו?

בימי הארוכים והמגוונים למדתי על אחידות סגנון הדיבור של נשים ואנשים עשירים והרבה מעל לסביבתם, בין שהם זוג בדווים משכילים בגליל, ובין שזאת אשת עסקים ממולחת במרכז. למשל - 

1. "כסף זה לא הכול בחיים, יש דברים שאי אפשר לקנות בכסף".

2. "אני מעסיקה הרבה מאוד אנשים, שצריכים להגיד לי תודה".

3. "זה לא קל לעבוד שנים משמונה בבוקר עד שמונה בערב".

4. "מס הכנסה מאוד מעריך אותי".

5. "אנחנו גרים כבר 30 שנה בבית שלנו בדיוק כמו פעם" [ולא בחמישה הבתים הנוספים].

6. "אני זוכה לכבוד רב, פעמיים פרס ראש העיר/ראש הממשלה/הנשיא/ה…"

7. "אני יושבת בכמה דירקטוריונים, ויו"ר מוזיאון/תזמורת/עמותה… הרבה כבוד אני מקבלת".

8. "תסתכל באינטרנט ותדע מי אני".

אז –

אולי עדיפה צניעות במעמד בחירת נשיא המדינה.