"שמיכת טלאים" – האם יוכלו דוברי קצא"א להטליא ולהציל את שמורת עברונה?

שמיכת טלאים נחשבת כחפץ ביתי טיפוסי. היא מתארת על ידי משבצות מטלאים סיפור או תולדות מקום, געגועים למה שהיה. תפירתן של שמיכות טלאים כאלה היא תחביב מסורתי ופופולרי.

שמורת הטבע עברונה "מלחת עברונה" נמצאת בדרום הערבה כ-15 ק"מ צפונית לעיר אילת, בקרבת היישוב באר אורה, וכוללת גם שטחים ממזרח לכביש 90 לאורך גבול ירדן. שפע מי השיטפונות וזרימת המים מתחת לפני הקרקע מתנקזים לשקע במרכז הערבה ומתאדים תוך יצירת בית גידול ייחודי של מלחה. בבית הגידול במלחה יש ריכוז גדול של עצי שיטה שצפיפותם עד 200 עצים לקמ"ר, וצמחי מלחה אופייניים – ימלוח פגום, הגה מצויה, מלוח קיפח ועצי דקל דום שהם הפרטים הצפוניים ביותר בעולם ממין זה. באזור חי עדר של צבאי הנגב, הניזון מפירות השיטים, פעילי לילה וטורפים כמו קרקל, זאב וצבוע, וכן ארנבות ומגוון חרקים, זוחלים ועופות.

חברת קצא"א – חברת קו צינור אילת-אשקלון בע"מ נוסדה בשנת 1968 ומשמשת כגשר יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון ובכיוון ההפוך. מערכת קווי הדלק להובלת נפט גולמי כוללת 3 קווים: קו "42 באורך 254 ק"מ, המחבר את נמל הנפט לחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון. שני קווים נוספים שמזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. החברה מפעילה שני נמלי נפט ושני מכללים עם נפח אחסון כולל של 3.6 מיליון מטרים מעוקבים לנפט גולמי ומוצרי דלק. בנוסף להובלת הנפט הגולמי השירות כולל אחסון לטווח ארוך וערבובים של סוגי דלק שונים לפי דרישות הלקוח. מעבר לפעילות בתחום הנפט הגולמי, קצא"א נותנת שירותי תשתית למוצרי דלק, גז פחמימני מעובה, מזוט, פחם, גז טבעי וחשמל. בנושאים של איכות סביבה ואחריות ציבורית, לקצא"א מדיניות של אימוץ תקנים בינלאומיים מחמירים. 

השותפות בין ישראל ואיראן. מיזם צינור הנפט אילת־אשקלון נולד בהסכם שנחתם ב–1968 בין ממשלת ישראל לבין חברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) בתקופת שלטונו של השאה באיראן. שתי המדינות הקימו אז יחד חברת אחזקות הרשומה בקנדה בשם EPC הולדינגס. ישראל העניקה לחברת האחזקות הקנדית שטר זיכיון להפעלת המיזם לשינוע 55–60 מיליון טונות של נפט גולמי מאיראן לאירופה תוך עקיפת המעבר בתעלת סואץ, והחברה המחתה את זכויותיה לחברה־בת קצא"א. הזיכיון אמור לפקוע ב–2017, ועד אז תידרש ישראל להכריע בשאלה כבדת המשקל באשר לעתיד מבנה הניהול של המיזם.

חברת קצא"א נוהלה במשותף על ידי ישראל ואיראן כמיזם לשינוע נפט פרסי דרך הצינור הישראלי ולשיווקו דרך מיכליות שהוטענו בנמל קצא"א באשקלון. ערב עליית האייתוללה חומייני לשלטון, הפעילה קצא"א כמה מיכליות נפט והחזיקה בכ–800 אלף טונה של נפט גולמי שמקורו באיראן, שהועברו לקצא"א שבועות לפני המהפכה. שווי הנפט בלבד, בערכיו אז, היה כ–120 מיליון דולר, וערכו כיום הוא כ–400 מיליון דולר. לאחר מכירת הנפט קצא"א אמורה היתה להזרים כמחצית ההכנסות לאיראנים, אך מכיוון שישראל ניתקה בינתיים את היחסים עם איראן, סכומי התקבולים נצברו בקופת החברה. לאחר כמה שנים של נתק פתחה איראן בהליכי בוררות בינלאומיים סבוכים למיצוי זכויותיה במיזם המשותף, שמתנהלים לסירוגין בז'נווה ובפריז. ב–2004 הגישה איראן נגד ישראל תביעה על סך 800 מיליון דולר – הסכום שהעריכה כמחצית משווי הנכסים שהותירה מאחוריה במיזם.

משרדים וארגונים הקשורים לפגיעה סביבתית כמו אסון דליפת הנפט הגולמי אל שמורת עברונה הם המשרד להגנת הסביבה, סגן השר הממונה ח"כ אקוניס; החברה להגנת הטבע; אדם טבע ודין;  רשות שמורות הטבע; רשות הטבע והגנים;

לקט ידיעות על האסון האקולוגי – דליפת נפט גולמי בכמויות עצומות הישר אל תוך שמורת עברונה

—— 3.12.2014 רשות הטבע והגנים: ביום ד'  3.12 דלפו כמויות גדולות של נפט גולמי מצינור נפט סמוך לעיר אילת. הנפט חדר לתחום שמורת הטבע עברונה וזרם בה לאורך אפיקי הנחלים. כתוצאה מכך שטח גדול של השמורה מכוסה כעת בנפט גולמי, וקיים חשש כבד לפגיעה בערכי הטבע הייחודיים בה.

—— 5.12.2014  Ynet שמורת הטבע עברונה כוללת אוכלוסייה גדולה מאוד של עצי שיטה, צבאי נגב, מכרסמים וזוחלים, טורפים וכן עופות דורסים. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, יהושוע שקדי, מעריך כי הזיהום בשמורה הוא בהיקף של כ-1,000 דונם ואף יותר מכך. "מדובר באזור שטוח, כך שהנפט התפרש על שטח גדול בכמה ערוצי זרימה".

——-5.12.2014  Ynet  גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, הרגיע את תושבי האזור: "תושבי אילת ובאר אורה יכולים להיות רגועים. אנחנו בודקים כל הזמן, אין כרגע הגבלה על התושבים, הם יכולים לצאת לטיולים". על הנזק הסביבתי אמר סמט: "הנזק עצום. הגוון השחור נמצא בכל מקום. סמוך לכל צמח בשמורה יש כתמים שחורים או שלוליות של נפט, אפילו בריכות קטנות. יש פה גם סכנה גדולה לבעלי החיים". הוא הוסיף כי רוב השפכים שהתקדמו לכיוון ירדן התייבשו וכוסו בחול.

——-8.12.2014  NRG  לאחר שבתחילת אירוע דליפת הנפט בערבה, בשבוע שעבר, טענה חברת קצא"א כי דלפו בין מיליון למיליון וחצי ליטרים, אמש (א') עדכנה החברה את המשרד להגנת הסביבה כי דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי. עוד דיווחה החברה אתמול כי עד כה נשאבו כשני מיליון ליטרים של נפט מהשטח ופונו כ-13,000 טון של קרקע מזוהמת.

——- 8.12.2014  NRG  המשרד להגנת הסביבה נערך לשיטפון שעלול להתרחש מחר [ג'] עם ציוד ספיגת זיהום מתוגבר. כמו כן, נבנו סכרים בשטח השמורה על מנת למנוע מהזיהום להגיע למפרץ במקרה של שיטפון. תחזית מזג האוויר הצופה גשמים ביום שלישי הקרוב מדאיגה מאוד את אנשי רשות הטבע, החוששים מזליגת הנפט לים האדום.

——- 9.12.2014  דה-מארקר  תושב אחד היישובים הסמוכים לאילת העיד בימים האחרונים כי הוא זה שעדכן את אנשי קצא"א באילת בחומרת הדליפה מהצינור, לאחר שזרם הנפט חצה את כביש הערבה, כשמונה ק"מ צפונית לאילת. לדבריו, כשחזר לביתו בליל יום רביעי פגע ברכבו באמצע הדרך נחשול שכמעט סחף אותו. תחילה סבר כי מדובר במים, אלא שאז שם לב לריח החריף ולנוזל השחור ששטף את הכביש. לטענתו, משהבין כי מדובר בנפט, יצר קשר עם אנשי קצא"א שלו היכרות מוקדמת עמם, בעוד שאלה לא היו מודעים עדיין לחומרת האירוע, ואילו הוא עידכן אותם בהיקפי האירוע.

——- 9.12.2014  דה-מארקר  נכון לאתמול פונו משמורת הטבע כ–20 אלף טונה של קרקע מזוהמת בנפט. זאת, כששאיבת מאגרי הנפט הגולמי הגדולים יחסית הסתיימה — בהיקף שאיבה כולל של כ–2,000 קוב מתוך 5,000 קוב נפט שדלפו. כעת עברו הצוותים בשטח ל"מיקרו־שאיבה" של המקווים הקטנים יחסית שעוד נותרו פזורים על פני שטח של 1,000 דונם. "לא שיערתי שדבר כזה יקרה", אמר אתמול אדמון [מנהל היחידה האזורית לאיכות הסביבה]. "אף אחד לא תפש היקפים כאלה של סיכון. מי העלה בכלל על דעתו דליפה של 5,000 קוב נפט?"

——- 9.12.2014  הארץ  החשש משיטפונות שיביאו לזרימת שאריות לכיוון מפרץ אילת הביא למעורבות של אנשי אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה. אתמול הם החלו בהיערכות להצבת אמצעים לחסימת שאריות נפט שעלולות להגיע אל הים ולסכן את שוניות האלמוגים. מדובר באמצעים שבהם נעשה בדרך כלל שימוש במקרים שבהם נפט דולף ממכליות בים. מלבד זאת בוצעו עבודות להקמת סוללות עפר שיסכרו את השיטפון ויוכלו לאגור את המים הזורמים מכיוון השמורה. אתמול בבוקר דיווחה חברת קצא"א כי כמות הנפט שזרמה בדליפה הייתה כחמישה מיליון ליטר. מדובר בכמות גדולה בהרבה מהערכות קודמות. אתמול גם נמשכו הפעולות לפינוי קרקע מזוהמת, ועד עתה הוצאו מהשמורה ושטחים הסמוכים לה כ–20 אלף טונות קרקע.

——- 9.12.2014  הארץ הגשם שירד גרם להצטברות שלוליות של מים ונפט וכעת נאלצים אנשי חברת קצא"א ורשות הטבע והגנים לשאוב פעם נוספת את הנפט המעורבב במי הגשמים בכמה מהאתרים שכבר נוקו. היום גם דיווחו אנשי הרשות על הימצאות צבאים בשמורה שהוכתמו בנפט גם בכפות הרגליהם ומדעני הרשות חוששים שהדבר יקשה על כושר תנועתם. עוד מעריכים כעת ברשות כי זיהום הנפט פגע ביותר מ-400 עצי שיטים החיוניים ביותר לקיום השמורה. עדיין לא ברור עד כמה החשיפה לנפט תפגע בעצים לאורך זמן.

——- 10.12.2014  NRG  המשטרה הירוקה החרימה את הצינור של קצא״א ממנו דלף הנפט שגרם לאסון בערבה. מוקדם יותר היום (ד') תפסו מפקחי המשטרה הירוקה את חלק הצינור ממנו בקע הנפט והוא כרגע מוגדר ראיה במסגרת חקירת המשטרה הירוקה ועל אנשי קצא״א נאסר לגעת בו.

——- 10.12.2014  ישראל היום האסון בערבה: חומר מסרטן נמצא בעברונה. התגלו ערכים גבוהים של בנזן, המסוכן לנשים הרות ולילדים. רה"מ באזור האסון: "נשמור על בריאות הציבור". סגן השר אקוניס מונה לסגן שר במשרד להגנת הסביבה: "הטיפול באסון האקולוגי – בראש סדר העדיפויות".  

——- 10.12.2014  NRG מתגברות הפניות מצד ארגוני הסביבה ובהם החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין הדורשים להפסיק את החיסיון האוטומטי המוענק על כל פעילויות חברת קצא"א. בשנת 1968 קבעה הממשלה, בהמשך לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי כל מידע על פעילות חברת קצא"א הוא סודי ומותר לפרסום רק בהיתר של שר האוצר. החברה להגנת הטבע פנתה היום (ד') לראש הממשלה, המכהן גם כשר האוצר, בבקשה להתיר פרסומים של פעילות קצא"א בנושאים של בטיחות וסביבה. "כל מערכות השלטון עוברות מהפכה של שקיפות", נכתב בפנייה. "יש לתת דין וחשבון בפני העין הציבורית על פעילות החברה". גם חברי ארגון 'אדם טבע ודין' פנו הבוקר אל היועץ המשפטי לממשלה וקראו לו לפתוח בחקירה פלילית בפרשה.