פּוֹרֶסֶת – קְצַרְצַרוּ – מאת רוּ
מָה עֹשָׂהּ טַלְיָה כֶּשהַזֶאֵב הוֹלֵךְ? מָה הִיא עוֹשָׂהּ? יוֹשֶׁבֶת בַּגַּן מֵאֲחוֹרֵי הַגְּדֵרוֹת, עַל הַדֶּשֶׁא הָעוֹלֶה יָפֶה עַד לֵב שָׁמַיִם פּוֹרֶסֶת אֶת לִבָּה לִפְלָחִים. מְנַתַּחַת וּמְפָרֶשֶׁת. בֵּין לְבֵין תוֹלֶשֶׁת עֲלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁל חָמַנִיָה, מִפֹּה עַד סוֹף הַיּוֹם. מְנַחֶשֶׁת 'אוֹהֵב לֹא אוֹהֵב, אוֹהֵב לֹא אוֹהֵב' וְשׁוּב טוֹעָה בַּסְּפִירָה עַד שֶׁתָּם הַבֶּכִי, מִּטַשְׁטֵשׁ הַכְּאֵב. בַּצַּר לָהּ נֶאֱסֶפֶת אֶל אוֹבְדַן שְׁנוֹתֶיהָ עַד שֶׁנִּמְאָס לָהּ, עַד שֶׁיִבְשׁוּ הַדְמָעוֹת וְהָאַהֲבָה נִרְדְּמֶת אֶל עַצְמָהּ.
———————–
© כל הזכויות שמורות לרוּ – שם-העט של רבקה ורבנר, משפטנית בכירה, בעלת תואר שני במשפטים ופילוסופיה מאוניברסיטת בר אילן, מפרסמת שירים באתרי המרשתת, ראו כאן https://www.facebook.com/rivka.werbner
נהדר נהדר השיר. תודה למגזין ולרו.
כתוב יפה נוגע חזק, אך מאוד קשה. <3
״בצר לה נאספת אל אובדן שנותיה״
שירתך מרגשת, רו יקירתי!