מָה עוֹשִׂים דַּגִּים בַּגֶּשֶׁם? מאת מירה מאיר – וגם "רגע עם דודלי" ו"מסיבה של עננים"
מָה עוֹשִׂים דַּגִּים בַּגֶּשֶׁם / מָה עוֹשִׂים דַּגִּים? ובמיוחד את הבית האחרון, מָה חוֹשְׁבִים דָּגִים בַּגֶּשֶׁם / מָה חוֹשְׁבִים דָּגִים? אהבתי לדקלם לילדַי בזמן שהלכנו ברגל או כשהרכבתי ילד או שניים על "הסַבָּל" של האופניים, בזמן "ההקמה" בקיבוץ, בדרך מבית הילדים לחדר ההורים. תמיד ציפיתי מילדַי שמיד יבינו שדגים הם תמיד רטובים…
מָה חוֹשְׁבִים דָּגִים בַּגֶּשֶׁם?
מָה חוֹשְׁבִים דָּגִים?
הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁלַּיַּבֶּשֶׁת
לֹא כְּדַאי עַכְשָׁיו לָגֶשֶׁת,
כִּי שָׁם נִרְטָבִים.
[מתוך מה עושים דגים בגשם מילים: מירה מאיר לחן: אברהם זיגמן ביצוע ישן נושן של דודו זכאי [מי זוכר?]
השיר הופיע לפני שנים רבות בספרה של מירה מאיר מה עושים דגים בגשם? בהוצאת מסדה (מודן). 
לאחרונה הוא מופיע שוב בספר הרטוב שליקטה עטרה אופק בהוצאת עם-עובד. מירה מאיר חברת קיבוץ נחשון הלכה לעולמה לפני שנה (2016-1932) עתירת שירים, סיפורים, עריכות ותרגומים וגם פרסים לספרות ועיטור אנדרסן. ביניהם: הצב של אורן, רגע עם דודלי, מסיבה של עננים, שלולי, אני אוהב לצייר ועוד רבים ואהובים.
